רפואת ריאות

הפגיעה בתפקודי הריאות בילדים לאחר BPD (מתוך Pediatrics)

חוקרים מטקסס מדווחים כי גם בעידן הטיפול בסורפקטנט, הפגיעה בתפקוד הריאתי נותרת גם בגיל הילדות בתינוקות שפיתחו BPD (Bronchopulomnary Dysplasia) בדרגה בינונית עד חמורה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בילדים עם היסטוריה של פגות ו-BPD קיימת עדות לחסימת דרכי אוויר קטנות במהלך הילדות המוקדמת. הפרעות אלו נובעות ככל הנראה מעצירת גדילה על-רקע פגות.

החוקרים ניטרו את התפקוד הריאתי של 44 פגים עם BPD, כולם טופלו בסורפקטנט לאחר הלידה. המחקר החל כאשר הילדים שוחררו לראשונה מיחידת טיפול נמרץ ביילודים, ונמשך שנתיים. ממוצע השהות ביחידת טיפול נמרץ ביילודים עמד על 154 ימים.

ממוצע הזרימה המקסימאלית בנשיפה (Functional Residual Capacity) היה נמוך יותר בקבוצת BPD בהשוואה לביקורות, לאחר 6, 12 ו-24 חודשים.

ממוצע סטיות התקן (מדד Z Score) בקרב ילדים בריאים היה נמוך בשתי סטיות תקן מתחת לממוצע ב-24 מבין 44 הילדים (55%) לאחר 6 חודשים, 14 מבין 35 (40%) לאחר 12 חודשים ו-14 מבין 31 (45%) לאחר 24 חודשים. ממוצע מדדי Z Score לא היה שונה באופן מובהק במשך הזמן.

החוקרים לא זיהו קורלציה בין ממוצע סטיות התקן ובין גיל ההיריון, מין, אופי הלידה, היסטוריה של PDA (Patent Ductus Arteriosus), משך ההנשמה המכאנית, מספר הימים תחת טיפול CPAP (Continuous Positive Airway Pressure), או נוכחות מעשנים בבית. עם זאת, ממוצע סטיות התקן היה טוב יותר משמעותית בקרב תינוקות לבנים, בהשוואה לתינוקות לא-לבנים וגרוע יותר משמעותית בחולים שדיווחו על שיעול (אך רק לאחר 6 חודשים).

מנגד, הדרישה לחמצן, השימוש במרחיבי סמפונות ומשאפי סטרואידים היה קשור בקשר משמעותי עם ממוצע סטיות תקן גרוע יותר לאחר 12 חודשים.

ממוצע מדדי FRC היה נמוך מעט מהנתונים הנורמטיביים לאחר 6 חודשים, אך עלה באופן קבוע לטווח התקין, ותועד קשר חלש מאוד בין ממוצע סטיות התקן ובין השינוי במדדי FRC עם הזמן.

תגובות חיוביות למתן מרחיבי סמפונות זוהו ב-11 מבין 37 התינוקות לאחר 6 חודשים (30%), 7 מבין 33 תינוקות (21%) לאחר 12 חודשים ו-5 מבין 26 (19%) לאחר 24 חודשים, ללא הבדל מובהק בתגובה עם הזמן.

התגובה למרחיבי סמפונות הייתה מעט בולטת יותר בילדים עם ממוצע סטיות תקן חמור, אך לא זוהתה קורלציה בין אף אחד מהמדדים הללו ובין תגובה למרחיבי סמפונות.

החוקרים כותבים כי נראה שהפרעה בהתפתחות הריאות הינה הבעיה העיקרית באוכלוסיה זו, ללא תפקיד משמעותי לתהליכים דלקתיים כפי שהיה טרם עידן סורפקטנט. ייתכן כי חשוב יותר למנוע לידה מוקדמת ולחפש אחר גורמים פרה-נטאליים העשויים להשפיע על התפתחות הריאות, דוגמת זיהום אימהי וטיפול טרום-לידתי בסטרואידים.

Pediatrics 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה