במהלך התלקחויות COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease), הנשמה לא-פולשנית עם הליום וחמצן (HeO2) עשויה להקל על הנשימה, אך אינה מפחיתה את הצורך באינטובציה או קיצור משך האשפוז בבית החולים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Critical Care Medicine.

החוקרים זיהו מגמה לפיה HeO2 הביא לשיפור בתוצאות, אך ייתכן כי גודל המדגם (n=204) היה קטן מדי מכדי להדגים מובהקות סטטיסטית בין HeO2 וחמצן.

החוקרים מסבירים כי שילוב הליום וחמצן מפחית את התנגודת למעבר הגזים ומשפר את שחלוף הגזים; הוא גם מקל על קוצר הנשימה ומפחית את עבודת הנשימה.

במסגרת המחקר, 204 חולים (גיל ממוצע של 68 שנים), חולקו באקראי לטיפול בתערובת 65:35 של HeO2 או ל-35% חמצן עם אוויר, שניהם ניתנו במסכות לפנים. הנשמה לא-פולשנית עם תמיכת לחץ ניתנה לסירוגין למשך לפחות 6 שעות ביום, והחולים היו במעקב למשך 28 ימים.

בניתוח ITT (Intent To Treat), היעד העיקרי שיעור האינטובציות עמד על 24.5% עם HeO2 ו-30.4% עם שילוב חמצן ואוויר (p=0.35).

החוקרים זיהו מגמה לא-מובהקת לטובת HeO2 מבחינת הזמן עד לאינטובציה (2.4 לעומת 4.6 ימים, p=0.09) ושיעורי התמותה לאחר 28 ימים (4.9% לעומת 9.8%, p=0.18). מגמה דומה זוהתה עבור היארעות תופעות לוואי חמורות (29.4% לעומת 50.9%, p=0.15) ושיעור החולים עם תופעת לוואי חמורה אחת לפחות (10.8% לעומת 19.6%, p=0.08).

לא זוהו הבדלים מובהקים בין הקבוצות מבחינת משך האשפוז בבית החולים (19.1 לעומת 18.5 ימים) או משך האשפוז ביחידת טיפול נמרץ (10.6 לעומת 10.9 ימים).

החוקרים ערכו ניתוח נוסף של הממצאים, תוך התמקדות בחולים ללא סטייה מהפרוטוקול (96 בקבוצת ההתערבות ו-99 בקבוצת הביקורת). מניתוח זה עלה כי בקרב חולים שנזקקו להנשמה לא-פולשנית למשך פחות מארבעה ימים, שיעורי האינטובציה והתמותה היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצת המטופלים בהליום וחמצן.

למרות שלמחקר אין עוצמה מספקת, זוהתה מגמה כללית לפיה התוצאות טובות יותר, עם היארעות נמוכה יותר של תופעות לוואי חמורות עם טיפול בהליום וחמצן.

Crit Care Med2010;38:145-151

לידיעה במדסקייפ