ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism עולה כי שילוב Methimazole (מרקפטיזול) עם זריקת Dexamethasone (דקסמטזון) לתוך בלוטת התריס מסייעת במניעת הישנות מחלת גרייבס בחולים עם היפרתירואידיזם לאחר הפסקת טיפול תרופתי.

החוקרים מאמינים כי יש לשקול אפשרות טיפול זו מאחר שלמרות שתרופות נגד בלוטת התריס נפוצות בשימוש בטיפול במחלת גרייבס, שיעורי ההישנות גבוהים מאוד לאחר הפסקת הטיפול. הם העלו את האפשרות כי Dexamethasone עשוי לסייע במצבים אלו, בשל ההיסטוריה הארוכה של הטיפול במקרים של מחלת עיניים על-רקע מחלת גרייבס, ומאחר שלגלוקוקורטיקואידים דומים השפיעו לטובה על מגוון מדדים של מחלת גרייבס.

במחקר שכלל למעלה מ-200 חולים עם מחלת גרייבס, כל המשתתפים טופלו ב-Methimazole עם טיטרציה למשך 6 חודשים. לאחר מכן הם חולקו באקראי לטיפול ב-Methimazole בלבד או שילוב Methimazole עם Dexamethasone למשך שלושה חודשים.

בהמשך ניתן טיפול בן תשעה חודשים ב-Methimazole, במטרה לשמור על פעילות תקינה של בלוטת התריס (אאותירואידיזם). החולים היו במעקב במשך 24 חודשים לאחר הפסקת הטיפול התרופתי.

מבין 206 המשתתפים המתאימים שטופלו בשלב הראשון ב-Methimazole, 191 השלימו את המעקב בן השנתיים. ב-174 חולים (88 מבין 96 מהמטופלים ב-Methimazole ו-86 מבין 95 החולים בקבוצת הטיפול המשולב ב-Methimazole עם Dexamethasone) תועדה פעילות תקינה של בלוטת התריס לאחר שישה חודשי טיפול ב-Methimazole.

לאחר תשעה חודשי טיפול, ב-186 חולים תועדה פעילות תקינה של בלוטת התריס, כולל 93 חולים בקבוצת Methimazole ו-93 חולים בקבוצת הטיפול המשולב ב-Methimazole עם Dexamethasone. בכל המשתתפים תועדה פעילות תקינה של בלוטת התריס לאחר 18 חודשי טיפול.

שנתיים לאחר הפסקת הטיפול נגד בלוטת התריס,  ב-49 חולים (51%) בקבוצת Methimazole תועדה הישנות לפעילות-יתר גלויה של בלוטת התריס, זאת בהשוואה לשבעה חולים בלבד (7.2%) שטופלו בשילוב Methimazole עם Dexamethasone (p<0.001).

חלק מהחולים התלוננו על כאב קל ונפיחות באתר ההזרקה, אך אף אחד לא פרש מהמחקר בשל תופעות לוואי.

J Clin Endocrinol Metab 2009;94:4984-4991

לידיעה במדסקייפ