מחקרים קודמים הוכיחו כי פרופיל גנטי טוב בניבוי התוצאות בחולי סרטן ריאות, אך מערכות רבות שתוארו עד כה התבססו על מספר גנים גדול, והגבילו את יישום הטכנולוגיה. כעת, צוות חוקרים מטיוואן הצליח לצמצם את הפרופיל לחתימה גנטית הכוללת 5 גנים.

במחקר החדש, שפורסם בגליון 4 בינואר של New England Journal of Medicine, טוענים החוקרים כי החתימה הגנטית, הכוללת 5 גנים, קשורה בסיכויי ההישרדות ללא הישנות וסיכויי ההישרדות הכוללים בחולי NSCLC (Non Small Cell Lung Cancer).

טיפול כימותרפי אדג’וונטי, המבוסס על Cisplatin, הינו טיפול יעיל בחלק מחולי NSCLC. החוקרים מציעים כי חולים עם גידולים בעלי חותמת גנטית בסיכון גבוה, עשויים להרוויח מטיפול אדג’וונטי שכזה, בעוד שבחולים עם חותמת גנטית בסיכון נמוך, ניתן לוותר על טיפול שעשוי להיות מיותר.

החוקרים פיתחו בדיקה המבוססת על רמות הביטוי של 5 גנים הנמדדים בבדיקת RT-PCR (Real Time Polymerase Chain Reaction). הם ערכו את הבדיקה ב-101 דגימות גידולים ומצאו כי חציון סיכויי ההישרדות הכוללים היה ארוך פי 2 בקבוצה בסיכון נמוך, בהשוואה לקבוצה בסיכון גבוה (40 חודשים לעומת 20 חודשים). השיפור היה גדול עוד יותר בחציון ההישרדות ללא-הישנות (29 חודשים לעומת 13 חודשים). החשיבות הקלינית של התוצאות זכתה לחיזוק מבדיקת 60 חולים שטופלו באותו בית חולים. התוצאות זכו לאישור נוסף בפירסום נתונים מ-86 חולים במדינות מערביות.

למרות שגם ה-Stage הקליני של המחלה ניבא את סיכויי ההישרדות בכל הניתוחים הללו, החותמת הגנטית של 5 גנים היתה יעילה בניבוי התוצאה גם בתוך תתי-קבוצות.

החוקרים טוענים כי הצעד הבא יהיה לערוך מחקר בקבוצת חולים בהם יש ספק בנוגע לטיפול האדג’וונטי למשל, חולים עם מחלה ב-Stage 1A. כיום, רק חלק מהחולים הללו יקבלו טיפול כימותרפי אדג’וונטי, והחלטה זו מבוססת על גודל הגידול ההחלטה מבוססת על כמות, בעוד שהמבחן החדש יתבסס על איכות הגידול. חולים שיזוהו כבעלי סיכון גבוה לפי בדיקת החתימה הגנטית של 5 הגנים המדוברים, יקבלו טיפול כימותרפי, בעוד שהאחרים לא יזדקקו לטיפול זה.

החוקרים מוסיפים כי בהשוואה לפרופיל גנטי שתואר בעבר, הגישה הנוכחית ישימה יותר בקליניקה, מאחר שמבוססת על בדיקת RT-PCR, כוללת רק 5 גנים, וניתנת לביצוע על דגימות רקמה קטנות. כל הרופאים יכולים לעקוב אחר השיטה המתוארת ולערוך את הבדיקות במרכז הרפואי שלהם.

עם זאת, מומחה נוסף בתחום טוען כי התוצאות עשויות להיות חסרות תועלת קלינית בשלב זה. לאחרונה נערך מחקר שבחן את ניבוי התוצאות הקליניות בסרטן ריאות, שסיכם כי הטכניקה החדשה עשויה להיות פחות שימושית בפועל, בהשוואה לבדיקה היסטולוגית סטנדרטית (כפי שדווח בעבר – Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2006;15:2063-2068).

יתרונות המחקר נובעים מגודל המדגם הגדול וההומוגני, וחלוקתו לשני שלבים. אולם, יש לבדוק אם ניתן לשוב על התוצאות. חמשת הגנים שנבחרו מבוססים על עבודה של אותו צוות חוקרים, שנערכה לפני 5 שנים. לאור ההתקדמות המהירה בכל הקשור להכרת הגנום, ייתכן שהכיסוי הגנטי הנוכחי יהיה שונה מ-627 הגנים שזוהו באותו זמן, מתוכם נבחרו 5 הגנים ששימשו במחקר הנוכחי.

בנוסף, סיכויי ההישרדות של החולים מושפעים מגורמים רבים, כולל גורמים שלא נכללו בניתוח התוצאות. גורמים נוספים אליהם יש להתייחס כוללים התייחסות מפורטת יותר להיסטולוגיה, T-Stage, N-Stage (ומיקום הבלוטות), דרגת ההתמיינות של הגידול ו-Grade, תחלואות נלוות, מצב עישון, וטיפול נוסף.

במאמר מערכת נכתב כי העבודה משקפת את הבשלות של השלב הראשון בגנטיקה של סרטן ריאות. כיום, תחום זה צפוי להתחיל את השלב הבא מחקרים פרוספקטיבים בנוגע לטיפולי כימותרפיה אדג’וונטים בחולים עם סרטן ריאות מוקדם, הנבחרים לטיפול מאחר שמצויים בסיכון גבוה להישנות או גרורות, בהתאם לחותמת המולקולרית.

השלב הנ”ל כבר החל בלימפומה וסרטן שד, כעת נכנס לתמונה גם סרטן ריאות.

האינפורמציה בנוגע לגנים המעורבים בהתפתחות סרטן מספקת רמזים בנוגע לתרופות שעשויות לסייע התפתחות זו. לדוגמא, אחד מחמשת הגנים המתוארים הוא ERBB3, הקשור ברגישות לטיפול במעכבי EGFR Tyrosine Kinase, וכבר קיימות תרופות כאלו Erlotinib (Tarceva), שאושר לטיפול בסרטן ריאות בארה”ב בנובמבר 2004. בסופו של דבר, בניית הנתונים הגנומיים, בשילוב עם מידע היסטולוגי, יאפשרו לרופאים לספק רפואה מותאמת אישית, עם שילוב תרופות הנתפר בהתאם לכל גידול.

N Engl J Med. 2007;356:11-20, 76-78.

לידיעה במדסקייפ