רפואת ריאות

כיצד מגדירים הצלחת טיפול ביתר לחץ דם ריאתי? (Chest)

במאמר שפורסם בגליון אוקטובר של Chest, נכתב כי ההגדרות הנוכחיות באשר להצלחת טיפול בחולי PAH (Pulmonary Arterial Hypertension) אינן מתאימות ולרוב מטעות.

לדברי הכותבים, לא ניתן לערוך ניסויים קליניים ללא שיתוף פעולה מצד הרופאים המטפלים בחולים. חברות תרופות למדו כי הגדלת הפיצוי לרופאים, מסיר את ההתנגדויות באשר לעריכת המחקר.

במאמר מתייחסים הכותבים לנתונים ממחקרים קליניים אודות Prostanoids, אנטגוניסטים ל-Endothelin, ומעכבי PDE-5, 3 משפחות תרופות שאושרות לטיפול ביתר לחץ דם בעורקי הריאה.

כל הטיפולים המאושרים הביאו לירידה מינימלית בלבד בלחץ בעורקי הריאה, אך כולם הביאו לשיפור בטווח הקצר, שנע בין 3% ו-17%, כפי שהתבטא במבחן הליכה ל-6 דקות.

רק מחקר אחד מצא השפעה חיובית על שיעורי התמותה, והמחקר היחיד שבחן את ההשפעות בטווח הרחוק לא מצא שיפור משמעותי בתוצאות מבחן הליכה ל-6 דקות לאחר שנה אחת.

החוקרים מאמינים כי הגיע הזמן שרופאים המטפלים בחולים עם יל”ד ריאתי, ימקדו מחדש את ההגדרה המשקפת הצלחת טיפול, ומהו הטיפול היעיל במצבים אלו. הם מציעים שמחקרים עתידיים בנושא יל”ד ריאתי יכללו מדדי פעילות גופנית, מדדים המודינמיים, אנטומיים, ביולוגיים, והתייחסות לסיכויי ההישרדות.

במאמר מערכת שהתייחס לנושא, משבחים הכותבים את החוקרים, אך כותבים כי הם אינם מאמינים שמדדי הסיום המשמשים כיום יושלכו במהרה הצידה. לדבריהם, לא ניתן לדחות את היעדים המשמשים כיום, אלא רק לאחר קביעת מדדים אחרים.

הכותבים מסכמים כי חשוב להבין את היעילות בטווח הארוך של הטיפולים, אך לא נראה שצפויים להיערך מחקרים ארוכי-טווח, עם קבוצת פלסבו.

Chest 2006;130:934-936,1198-1202.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה