ילדים הסובלים מ- status asthmaticus (SA) קשה, שאינו מגיב לטיפול, מראים שיעור הישרדות גבוה כאשר מקבלים טיפול הצלה ע”י extracorporeal life support (ECLS)- כך דווח ע”י חוקרים ב- American Academy of Pediatrics National Conference & Exhibition

SA חמור דורש אינטובציה והנשמה מכאנית ב- 10%-12% מיחידות טיפול הנמרץ של ילדים, ומלווה בסיכון מוגבר לתמותה. בחולים הסובלים מ-SA ומכישלון נשימתי שאינו מגיב לטיפול, ECLS משמש כמפלט האחרון בסילוק פחמן דו חמצני ותמיכה נשימתית.

במסגרת המחקר, ביצעו החוקרים סקירת נתונים של 80 חולים (גיל חציוני 12 שנים), שאובחנו כסובלים מ-SA עפ”י הגדרות ה- ICD-9 (International Classification of Diseases), ושקיבלו טיפול ע”י ECLS בשנים 1988-2005. האנליזה כללה נתונים לגבי משתנים דמוגרפיים ופיזיולוגיים, מאפייני ECLS, תוצאות וסיבוכים.

מדדי הגזים שנמדדו בדם לפני ה- ECLS היו: pH חציוני 7.07, לחץ חלקי חציוני של פחמן דו חמצני 110 מ”מ כספית, ולחץ חלקי חציוני של חמצן 126 מ”מ כספית.

ב- 84% מהחולים הוכנסה צינורית מווריד לווריד ו-16% קיבלו תמיכה וורידית-עורקית. כל הילדים קיבלו טיפול פרמקולוגי ונשימתי מקסימאלי לפני שעברו ל- ECLS.

לדברי החוקרים, לא נמצא קשר משמעותי בין הישרדות ו- גיל, pH ולחץ חלקי של פחמן דו חמצני לפני ה- ECLS, דום לב, אופן הכנסת הצינורית או משך הזמן שבו טופלו ב- ECLS.

7 חולים פיתחו סיבוכים נוירולוגיים משמעותיים, ו-4 מתוכם מתו.

לסיכום, המחקר מציע כי חולים הסובלים מ-SA, שאינו מגיב לטיפול ונמצאים במצב קרוב לפטאלי עשויים ליהנות מהישרדות גבוהה יחסית בעזרת טיפול ע”י ECLS. הכנסת צינורית מווריד לווריד הייתה השיטה העיקרית, ונראה כי היא נסבלת היטב. לדברי החוקרים, תוצאות בהיעדר ECLS קשות לקביעה בחולים אלה.

לידיעה ב- docguide