ממחקר חדש עולה כי OSA (Obstructive Sleep Apnea) בגיל העמידה עשויה להגדיל את הסיכון למחלת עורקים קורונרים (CAD) עד פי 5. עם זאת, טיפול מוצלח בדום נשימה בשינה מוריד את הסיכון באופן משמעותי.

למרות שעדויות אפידמיולוגיות תומכות בקשר בין OSA ובין CAD, עדיין לא הוכח קשר סיבתי. נוכחות תחלואות נוספות מסבך עוד יותר את היכולת להבחין בין הסיבה והתוצאה.

החוקרים זיהו 308 פרטים בגיל העמידה (גילאי 30-69 שנים) שעברו הערכה ל-OSA ב-1991, ללא מחלת לב ברקע בתחילת המחקר. כשליש (n=105) מהנבדקים אובחנו עם OSA, בהתבסס על תיעוד של לפחות 30 אירועי דה-סטורציה של חמצן של 4% או יותר, במהלך 6 שעות שינה.

החולים קיבלו הצעות לטיפול CPAP (Continuous Positive Airway Pressure), Uvulopalatopharyngoplasty או מתקן אורלי. ב-65 מהנבדקים דום נשימה בשינה לא חלף למרות הטיפול או הצעות לטיפול.

במהלך 7 השנים שלאחר מכן, אובחנה מחלת עורקים קורונרית ב-16.2% מהנבדקים עם OSA ו-5.4% באלו ללא דום נשימה בשינה (p=0.003). 8 מקרי תמותה בעקבות CAD נרשמו בקבוצת דום נשימה בשינה, לעומת מקרה אחד בלבד בקבוצת הנבדקים ללא דום נשימה בשינה (p=0.003).

בקרב החולים עם טיפול לא-יעיל, CAD אובחנה ב-24.6% לעומת 3.9% מאלו שטופלו בצורה יעילה (p=0.022).

מניתוח התוצאות עולה כי OSA בתחילת המחקר הכפילה כמעט פי 4 את הסיכון למחלת עורקים קורונרים (RR=4.60, P=0.001), בלא תלות בגיל, מין, יל”ד, סוכרת או עישון נוכחי.

עם זאת, טיפול יעיל ב-OSA הוריד את הסיכון המוגבר בקרוב לשני-שליש (RR=0.29, p=0.020).

צוות החוקרים מעריך כי המחקר מוכיח בבירור קשר סיבתי בין OSA ו-CAD.

יתרה מזאת, בתייחס לרמות דה-סטורציה הנמוכות של חמצן בתחילת המחקר באוכלוסיה שנבדקה, נראה כי אפילו ל-OSA בדרגה קלה השפעה משמעותית על הסיכון ל-CAD, ולכן יש להציע טיפול מתאים.

Eur Respir J 2006:28:596-602.

לידיעה במדסקייפ