רפואת ריאות

האם סטרואידים טובים לטיפול ב-ARDS? (מתוך NEJM)

מחקר חדש מצא כי סטרואידים אינם משפרים את תוצאות הטיפול ב-ARDS (Acute Respiratory Distress Syndrome), ואם מתחילים טיפול לאחר שבועיים, הם אף עלולים להעלות את שיעורי התמותה.

ARDS פרסיסטנטי מאופיין בפיברופרוליפרציה מוגברת, דלקת מתמשכת, הנשמה מכנית ממושכת וסיכון משמעותי לתמותה. מאחר שממחקרים קודמים עלה כי סטרואידים עשויים לשפר את סיכויי ההישרדות, החוקרים החליטו לבחון את נושא הטיפול בסטרואידים ב-ARDS פרסיסטנטי.

במחקר הנוכחי השתתפו 180 חולי ARDS שנמשך שבוע לכל הפחות. המשתתפים חולקו באופן אקראי לטיפול ב-MethylPrednisolone או פלסבו. המדד העיקרי שנבדק היו שעירוי התמותה לאחר 60 יטום, מדדים משניים כללו את מספר הימים בהם החולים לא נזקקו להנשמה, מספר הימים ללא כשל איבר, מרקרים ביוכימיים לדלקת ופיברופרוליפרציה, וסיבוכי זיהומים.

שיעורי התמותה בבית חולים לאחר 60 יום עמדו על 28.6% בקבוצת הפלסבו (95% CI = 20.3%-38.6%) ו-29.2% בקבוצת מטופלי MethylPrednisolone (95% CI = 20.8-39.4%, P=1.0). לאחר 180 ימים, שיעורי התמותה עמדו על 31.9% (95% CI = 23.2%-42.0%) ו-31.5% (95% CI = 22.8%-41.7%), בהתאמה (P=1.0).

בחולים שנרשמו למחקר לפחות 14 ימים לאחר התחלת ARDS, נמצא כי MethylPrednisolone היה קשור בעליה משמעותית בשיעורי התמותה לאחר 60 ימים ולאחר 180 ימים. נרשמה עליה במספר הימים ללא הנשמה ומספר הימים ללא שוק במהלך 28 הימים הראשונים בקבוצת מטופלי MethylPrednisolone , יחד עם שיפור בחימצון, סיבוכים נשימתיים, ולחץ הדם, עם טיפול קצר יותר ב-Vasopressor. בהשוואה לפלסבו, מטופלי MethylPrednisolone לא הראו עליה בשיעורי הסיבוכים הזיהומיים, אך נרשמה עליה בשכיחות חולשה נוירומוסקולרית.

מגבלות המחקר כללו העדר הערכה סיסטמטית של הולכה עצבית או תפקוד שרירי, עוצמה בלתי-מספקת לזיהוי הבדלים אבסולוטים בשכיחות נוירומיופתיות קטנות מ-25%, שינויים בגישות רפואה דחופה שחלו במהלך 7 שנות המחקר, ועוצמה בלתי-מספקת לזיהוי השפעות קטנות יחסית של הטיפול.

לדברי החוקרים, תוצאות אלו אינן תומכות בשימוש רוטיני ב- MethylPrednisolone במקרים של ARDS פרסיסטנטי, חרף השיפור בפיזיולוגיה קרדיופולמונרית.  בנוסף, התחלת טיפול ב- MethylPrednisolone למעלה משבועיים לאחר התחלת ARDS, עלולה להגדיל את הסיכון לתמותה.

במאמר מערכת נלווה דנו במנגנונים הביולוגים בהם סטרואידים יכולים לסייע לתפקוד ריאתי וקרדיווסקולרי כאשר ניתנים לאחר שבוע בחולים עם ARDS פרסיסטנטי, אך מעלים את שיעורי התמותה אם ניתנים בשלב מאוחר יותר.

לא ניתן להמליץ על מתן רוטיני של סטרואידים בחולי ARDS, ונראה כי השימוש בהם עשוי להזיק כאשר ניתנים שבועיים לאחר התחלת המחלה, או מאוחר יותר. מחקרים רפואיים חייבים לבחון עוד את הנושא בכדי לסייע בהבנת המנגנונים הבסיסיים של נזק ריאתי, מנגנוני הגנה פיזיולוגיים, ותיקון רקמה. מאחר שדלקת משחקת תפקיד מרכזי במנגנוני המחלה, טיפולים לשינוי ההשפעות המזיקות שלה, ללא פגיעה בהשפעות הטובות, עשויה להקטין את שיעורי התמותה הגבוהים בחולי ARDS.

N Engl J Med. 2006;354:1671-1684, 1739-1741

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP עולה כי אירועי היפוקסמיה ועומס היפוקסי משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של 403 מבוגרים (גיל חציוני של 74 שנים; 52% נשים) עם היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) ונתוני […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • ההשפעה של הפרעות נשימה בשינה על איזון אסמה בילדים (Resp Med)

    ההשפעה של הפרעות נשימה בשינה על איזון אסמה בילדים (Resp Med)

    בילדים עם אסתמה הפרעות נשימה בשינה עשויות לפגוע במאמצים לאזן את מחלת הריאות ובאיכות החיים של הילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בילדים, אסמה והפרעות נשימה בשינה עלולות לפגוע באיכות החיים של החולים, כאשר הפרעות הנשימה בשינה עלולות להקשות על איזון מחלת הריאות. מטרת המחקר […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולות עדויות חדשות התומכות במתן Donidalorsen כטיפול מניעתי בחולים עם אנגיואדמה תורשתית לאחר שהוכח כי הטיפול התרופתי הפחית את שיעור התלקחויות המחלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנגיואדמה תורשתית הינה הפרעה נדירה, המתאפיינת באירועים חוזרים של נפיחות העלולה להיות מסכנת-חיים.  טיפול מונע ארוך-טווח עשוי […]

  • טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת הנשמה פולשנית, טיפול ב- Pantoprazole הפחית משמעותית את הסיכון לדימום משמעותי קלינית מדרכי עיכול עליונות, ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם טיפול במעכבי תעלות מימן מועיל או […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Ensifentrine  כטיפול אחזקה למחלת ריאות חסימתית כרונית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Ensifentrine  כטיפול אחזקה למחלת ריאות חסימתית כרונית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Ensifentrine, מעכב PDE-3 ו-PDE-4, לטיפול במבוגרים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD). המומחים מסבירים כי Ensifentrine הינו תכשיר מרחב סמפונות ונוגד-דלקת שאינו סטרואיד, המיועד לשמש כטיפול אחזקה לחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי […]

  • ההשפעה של Dupilumab על התקדמות המצעד האטופי בילדים עם אטופיק דרמטיטיס (J Am Acad Dermatol)

    ההשפעה של Dupilumab על התקדמות המצעד האטופי בילדים עם אטופיק דרמטיטיס (J Am Acad Dermatol)

    בילדים עם אטופיק דרמטיטיס תחת טיפול ב- Dupilumab (דופיקסנט) ייתכן סיכון מופחת להתקדמות מצעד אטופי (Atopic March), המוגדר כהתפתחות אסתמה או נזלת אלרגית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים מרשת US Collaborative Network והתמקד בילדים עד גיל 18 שנים עם שתי […]

  • מחלת ריאות אינטרסטיציאלית (JAMA, CME)

    מחלת ריאות אינטרסטיציאלית (JAMA, CME)

    סקירה זו שפורסמה ב-JAMA כוללת את הראיות העדכניות הנוגעות לאסטרטגיות האבחון והטיפול במחלת ריאות אינטרסטיציאלית, החיוניות לשיפור תוצאות המטופלים. מתוך מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב, גליון מס' 1

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה