מחקר חדש בדק את השפעת Gefitinib כטיפול שני או שלישי על סיכויי ההישרדות של חולים עם סרטן מסוגNon-Small Cell מקומי מתקדם או בעל גרורות.

במסגרת המחקר עקבו אחר 1,692 חולים שהיו עמידים או שלא הגיבו למשטר הטיפול הכימותרפי האחרון. הנבדקים חולקו באקראי ביחס של 2:1 לטיפול ב- Gefitinib (250 מ”ג ביום) או פלסבו, בנוסף לטיפול התומך הכי טוב. המדד העיקרי היה סיכויי ההישרדות באוכלוסית הנבדקים הכללית ואלו עם אדנוקרצינומה.

1,129 נבדקים טופלו ב- Gefitinib ו-563 טופלו בפלסבו. בתקופת מעקב של 7.2 חודשים, חציון זמן ההישרדות לא השתנה באופן משמעותי בין הקבוצות (5.6 חודשים עבור מטופלי Gefitinib, 5.1 חודשים עבור מטופלי פלסבו. Hazard Ratio עמד על 0.89 [95% CI 0.77-1.02], P<0.087). או בקרב המטופלים עם אדנוקרצינומה (6.3 חודשים לעומת 5.4 חודשים. Hazard Ratio עמד על 0.84 [95% CI 0.68-1.03], P=0.089).

כמו כן, נרשמו סיכויי הישרדות ארוכים באופן משמעותי בקרב מטופלי Gefitinib, בהשוואה למטופלי פלסבו עבור נבדקים שמעולם לא עישנו (n=375, Hazard Ratio של 0.67 [95% CI 0.49-0.92], P=0.012, חציון זמן ההישרדות היה 8.9 לעומת 6.1 חודשים) ונבדקים ממוצא אסייאתי (n=342, Hazard Ratio של 0.66 [95% CI 0.48-0.91], P=0.01, חציון זמן ההישרדות היה 9.5 לעומת 5.5 חודשים). כפי שעלה ממחקרים קודמים, Gefitinib התקבל היטב ע”י המטופלים.

לא נמצא קשר בין טיפול ב- Gefitinib ובין שיפור משמעותי בסיכויי ההישרדות באף אחד מהקבוצות העיקריות. נמצאה הטרוגניות בולטת בתוצאות ההישרדות בין קבוצות נבדקים, עם עדות מסוימת ליתרון בקרב מטופלים שלא עישנו מעולם ובקרב מטופלים ממוצא אסייאתי.

The Lancet 2005; 366:1527-1537