ע”פ מחקר המתפרסם היום ב-Arch Intern Med המורכבות והעלות של הטיפול התרופתי בחולים קשישים עם אי ספיקת לב נמצאים במגמת עלייה מדאיגה.

החוקרים מסבירים כי ערכו את המחקר מכיוון שלמרות שידוע כי נעשה שימוש בתרופות רבות בטיפול באוכלוסיה זו, מעט ידוע על המורכבות והעלויות הכרוכות בו. לפיכך, ניתחו החוקרים את היקף המרשמים שניתן בעת שיחרור מבית החולים למטופלים בגיל 65 ומעלה, אשר שהו בו על רקע של אירוע אי ספיקת לב.

הניתוח נעשה בשתי תקופות: הראשונה בין אפריל 1998 למרץ 1999, והשנייה בין יולי 2000 ליוני 2001 . בשתי התקופות מס’ המטופלים שהשתתפו בסקר היה קרוב ל-31,000 .

החוקרים חישבו את מס’ התרופות הכולל שנרשם, את מס’ התרופות המשוער לשימוש יומי, והעלות השנתית (על בסיס מחירי 2003)  הכרוכה בשימוש בתרופות אלה.

המימצאים היו כדלקמן: בתקופה הראשונה, המס’ הממוצע של תרופות למטופל היה 6.8, אשר ייצג 10.1 מנות טיפול יומיות, בעלות שנתית של 3,142 $ . בתקופה השנייה נמצאה עלייה ל-7.5 תרופות למטופל בממוצע, 11.1 מנות יומיות, ועלות שנתית של 3,823 $. המימצאים היו מובהקים סטטיסטית.

לאחר התאמות סטטיסטיות של משתני המטופלים, נמצא כי העלייה הייתה אף גדולה יותר: גידול של 12% במס’ התרופות לחולה ושל 24% בעלות.

הגורמים שנמצאו כמשפיעים על עלייה בשימוש בתרופות ובעלותן היו: סוכרת (ש”תורמת” עוד כ-1.6 תרופות בעלות שנתית של 1,094 $) , רהוסקולריזציה קודמת (ש”תורמת” עוד 1.3 תרופות ותוספת עלות של 1,154 $ לשנה), ומחלת ריאות כרונית (שמוסיפה 1.2 תרופות ועלות של 814 $ לשנה).

גילאים צעירים וגזע לבן היו קשורים לשימוש גדול יותר בתרופות ובעלויות גבוהות יותר.

החוקרים מסכמים כי הטיפול התרופתי במבוגרים עם אי ספיקת לב מתאפיין בגידול מהיר במס’ התרופות בהם מטופלים החולים, ובעלייה ניכרת בעלות הטיפול התרופתי. הם ממליצים לעשות מאמצים לכיוון של אופטימיזציה של מורכבות השימוש בתרופות בקבוצת מטופלים זו הסובלת מאי ספיקת לב ומחלות נלוות.

Arch Intern Med. 2005;165:2069-2076.

הערת המערכת: מחקר מעניין יותר יהיה לבדוק את העלות הכוללת של הטיפול בחולים אלה. שכן אם במקביל לעלייה בעלות הטיפול התרופתי תימצא ירידה משמעותית, ואולי אף גדולה יותר, בעלויות האישפוז, פרוצדורות חודרניות וכד’ – אזי החששות העולות מהמימצאים היו אולי קטנים יותר…מכל מקום, נראה ששימוש ב-7.5 תרופות שונות מידי יום (ב-11 מנות יומיות) הוא מס’ “מבהיל” בכל מקרה, לפחות מהחשש של היענות החולה לטיפול, הניטור והשימוש הנכון בתרופות. בכמויות מנות כאלה, אין כמעט ספק שמס’ הטעויות בלקיחת התרופות הללו גם עולה, ולכן לשימוש בתרופות עם מינונים חד יומיים, ותרופות המשלבות מס’ חומרים (כמו למשל חוסם ACE או ARB יחד עם משתן) עשוי להיות יתרון משמעותי.