תשישות, דכאון ועייפות אינם מעלים סיכון לסרטן, על פי תוצאות מחקר פרוספקטיבי שפורסם בגיליון אוגוסט של Cancer.

תשישות חיונית, המוגדרת כרגשות דכאוניים ועייפות, נחקרה בעבר בעיקר כגורם סיכון למחלות קרדיווסקולריות. דכאון ומצב רוח דכאוני הם חלק מהגורמים הפסיכולוגים הקשורים למחלת הסרטן, בבסיסם התיאוריה כי דכאון מפחית תגובה חיסונית, ולכן מעלה פגיעות לסרטן. תוצאות מחקרים אפידמיולוגים על שכיחות דכאון וסרטן אינן עקביות.

מדגם המחקר כלל 8,527 אנשים בגיל 21-94 שנים שנבדקו בין 1991-1994 כחלק ממחקר לב קופנהגן. בהתבסס על מדד תשישות חיוני, החוקרים חילקו את המדגם לרביעונים, וקבעו מקרי סרטן על סמך מרשם סרטן דני. בוצעה אנליזת רגרסיה והתאמה למספר משתנים.

במהלך המעקב (8.6 שנים בממוצע), סרטן אובחן ב-976 אנשים (12%). בהשוואה לאלו עם דירוג תשישות חיונית הנמוך ביותר, לאלו עם הדירוג הגבוה ביותר היה סיכון מופחת משמעותית להתפתחות סרטן בכל האזורים (יחסי סיכון, 0.80, 95% רווח בר סמך, 0.66-0.96), סרטן הקשור לעישון (יחסי סיכון 0.64, 95%, 0.46-0.90) וסרטן הקשור לוירוס (0.51, 95%, 0.26-0.99). לא היו הבדלים משמעותיים בסיכון לסרטן הקשור לצריכת אלכוהול או הורמונים.

 התוצאות לא תמכו בהיפותזה כי סימפטומי עייפות ודכאון, כפי שנבדקו באינדקס תשישות חיונית, העלו את הסיכון לסרטן.

מיגבלות מחקר כללו ביאס בחירה פוטנציאלי, אחוז תגובה נמוך, השפעת “תגובת נבדקים בריאים” ושימוש במדד בודד לצפי היארעות סרטן שנים לאחר מכן.

תוצאות המחקר הראו כי מצב של תשישות חיונית גבוהה קשור לאורח חיים לא בריא. עם זאת, תשישות חיונית בעצמה אינה קשורה לעלייה בהיארעות סרטן.

לידיעה במדסקייפ

Cancer. Posted online Aug. 8, 2005