חוקרים קנדיים מדווחים כי נקרה שקיים קשר בין תיפקוד ריאות ירוד (שנמדד על-פי ערך ה-FEV1) לבין הסיכון לחלות בסרטן ריאות. החוקר הראשי, ד”ר Sin, מסביר בראיון כי אפילו ירידות קטנות יחסית בתיפקודי הריאות, שאינן גורמות לחריגה מן הטווח הנורמלי, מעלות את הסיכון לסרטן ריאות בשיעור של 30%-60%, במיוחד בקרב נשים.

החוקרים ביצעו סקירה מערכתית ומטה-אנליזה על-מנת לבחון את הקשר בין ערך ה-FEV1 לבין הסיכון לסרטן ריאות. באנליזה נכללו 204,990 נבדקים, ש-6185 מהם נפטרו בשל סרטן ריאות.

הסיכון לחלות בסרטן ריאות עלה עם הירידה בערך ה-FEV1. בהשוואה לגברים שבהם התקבלו ערכי ה-FEV1 הגבוהים ביותר, נמצא בקרב הגברים שבהם התקבלו ערכי ה-FEV1 הנמוכים ביותר סיכון גבוה פי 2.33 לחלות בסרטן ריאות. נשים שבהם התקבלו ערכי ה-FEV1 הנמוכים ביותר נמצאו בסיכון גבוה פי 3.97, בהשוואה לנשים שבהם התקבלו הערכים הגבוהים ביותר.

החוקרים מציינים כי אחד הסברים אפשריים לקשר שנמצא הינו התפתחות דלקת של הריאות ודרכי האויר בשל עישון סיגריות וחומרים רעילים אחרים. הם מוסיפים כי יתכן שהנבדקים שבהם התקבלו ערכי FEV1 ירודים סובלים מיכולת לקויה לפנות קרצינוגנים הנשאפים על-ידם מתוך דרכי האויר.

ד”ר Sin מסכם כי סרטן ריאות עלול להופיע במקרים שבהם נצפית ירידה קטנה בלבד בערך ה-FEV1, במיוחד בקרב נשים, ולכן יתכן שדרוש שינוי בגבולות המקובלים של ערכי ה-FEV1 התקינים לצורך ביצוע בדיקות סריקה.

לידיעה במדסקייפ

Thorax 2005;60:570-575.

<!–

–>