לפי מחקר חדש עולה, כי התחלה של טיפול בציקלוספורין בשאיפה בתוך 6 שבועות מהשתלה של ריאה, משפר הישרדות לטווח ארוך. לפי החוקרים, אחרי זמן מעקב ממוצע של 53.3 חודשים, הטיפול בציקלוספורין בשאיפה היה קשור בהפחתה של 69% בסיכון למוות בהשוואה לפלצבו.

תוצאות המחקר פורסמו בכנס השנתי ה- 25 של ה- International Society for Heart and Lung Transplantation (ISHLT).

במחקר השתתפו 56 מטופלים, שעברו השתלה של ריאה אחת או שתי ריאות. המטופלים קיבלו טיפול אימונו-סופרסיבי דרך הפה ובנוסף טופלו במשך שנתיים בציקלוספורין בשאיפה או בפלצבו.

נמצא כי שיעור ההישרדות לאחר 4 שנים של מעקב, עומד על 84% בקבוצה המטופלת בציקלוספורין, לעומת 56% בקבוצת הביקורת (יחס סיכונים משוער של 0.31).

החוקרים מדווחים כי תופעות הלוואי של הטיפול כוללות היצרות הסימפונות (bronchospasm) וקוצר נשימה. לא נצפתה עלייה בשיעורי הממאירות, הכשל כלייתי, הכשל נשימתי או הזיהומים, תופעות לוואי הקשורות בטיפול אימונו-סופרסיבי סיסטמי. לפי החוקרים, התועלת מהטיפול עולה על הסיכונים הכרוכים בו.

הממצאים העולים ממחקר זה מרעישים, מכיוון ששיעורי ההשירדות לאחר ניתוחים של השתלת ריאה לא השתנו זה יותר מעשור. לפי נתונים ממאגרי המידע של ה- ISHLT, שיעורי ההישרדות לאחר השתלת ריאה עומדים על 75% אחרי שנה, ו- 45% אחרי 5 שנים. שיעורים אלו כמעט זהים לנתונים משנות השמונים והם נמוכים בצורה משמעותית יחסית להשתלות של איברים אחרים.

לידיעה המלאה במדסקייפ