בריאות הציבור-קידום בריאות

דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לכישלון ניתוח צניחת עפעף (Ophthalmic Plastic and Reconstructive Surgery)

בחולים עם אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea) שיעור מוגבר של כישלון ניתוח תיקון צניחת עפעף והתערבות ניתוחית חוזרת, בהשוואה לחולים ללא הפרעת הנשימה בשינה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Ophthalmic Plastic and Reconstructive Surgery.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום נשימה חסימתי בשינה עשוי להשפיע על רקמות העפעפיים ולהוביל לגמישות ותסמונת Floppy Eyelid Syndrome. השערת המחקר הייתה כי חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה עשויים להיות בסיכון מוגבר להתערבות ניתוחית חוזרת לאחר כישלון ניתוח תיקון צניחת עפעף עקב הפרעות בקונטור או עליה לא-מספקת של העפעף.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 577 מבוגרים (גיל ממוצע של 67.9 שנים), מהם 28.8% עם דום נשימה חסימתי בשינה, אשר עברו תיקון צניחת עפעף מסוג Levator Advancement (67.1% מהחולים) או MMCR (או Muller Muscle-Conjunctiva Resection, 32.9% מהחולים) בין 2018 ו-2021. החוקרים בחנו את התוצאים לאחר 1-3 חודשי מעקב במטרה לקבוע את ההשפעה של דום נשימה חסימתי בשינה על תוצאות ניתוח תיקון צניחת עפעף.

ב-60.1% מהמקרים בוצע תיקון דו-צדדי של צניחת עפעף וב-39.9% הושלם תיקון צניחת עפעף חד-צדדי.

מהתוצאות עולה כי בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה תועד שיעור גבוה יותר משמעותית של כשלון ניתוחי (20.5% לעומת 13.1%, p=0.02) וסיכון גדול יותר לניתוח חוזר (יחס סיכויים של 1.7), כאשר 72.6% מהניתוחים החוזרים נבעו מגובה לא-מספק של העפעף ו-21.1% מהניתוחים נבעו מאסימטריה של העפעפיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון משמעותי ובלתי-תלוי לכישלון ניתוח צניחת עפעף הדורש התערבות ניתוחית חוזרת. מנתחים יכולים לשקול בדיקות סקר להפרעת הנשימה בשינה או ייעוץ ספציפי בחולים אלו לפני התערבות ניתוחי. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת המנגנון המדויק בו דום נשימה חסימתי בשינה תורם לכישלון תיקון צניחת עפעף.

Ophthalmic Plastic and Reconstructive Surgery, June 2024

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות ל- Licaminlimab להקלה על סימני עין יבשה (מתוך הודעת חברת Oculis)

    תוצאות מבטיחות ל- Licaminlimab להקלה על סימני עין יבשה (מתוך הודעת חברת Oculis)

    טיפול ב- Licaminlimab כנגד מחלת עין יבשה הוביל לשיפור בסימנים רבים של המחלה, עם תועלת בולטת יותר בחולים עם סמן גנטי TNFR1, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 2b לפי הודעה לעיתונות מטעם חברת Oculis. מחברת התרופות נמסר כי הם מתרגשים מאוד מהתוצאות לפיהן Licaminlimab, תכשיר בעל מנגנון פעולה כפול עם פעילות נוגדת-דלקת ונוגדת-אפופטוזיס, פועל כנגד […]

  • קרוס לינקינג חוזר של קולגן הקרנית לאחר כישלון קרוס לינקינג ראשוני בקרטוקונוס, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    קרוס לינקינג חוזר של קולגן הקרנית לאחר כישלון קרוס לינקינג ראשוני בקרטוקונוס, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    קרוס לינקינג של קולגן הקרנית (CXL) Corneal collagen cross-linking הוא פעולה שמטרתה למנוע התקדמות של אקטזיה (ectasia) של הקרנית וקרטוקונוס. בשיטה הנפוצה, שידועה בשם ‘epi-off’, מוסר אפיתל הקרנית, מטופטף ריבופלבין, והקרנית לאחר מכן מוקרנת באור UV-A. הדבר גורם להקשחת הקרנית באמצעות יצירת קשרים קוולנטיים בין סיבי הקולגן בסטרומה במטרה למנוע התקדמות דפורמציה של הקרנית שגורמת […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת טווח של Teprotumumab להקלה על מחלת תריס עינית (Thyroid)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת טווח של Teprotumumab להקלה על מחלת תריס עינית (Thyroid)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Thyroid עולה כי כשנתיים לאחר העירוי האחרון של Teprotumumab (טפזה), 82% מהחולים עם מחלת תריס עינית לא נדרשו לטיפול נוסף כנגד התסמינים שלהם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת תריס עינית הינה מחלה אוטואימונית לכל החיים העלולה להחמיר או להתלקח, ללא תלות באופן הטיפול. מטרתם כעת הייתה לבחון אם ייתכן […]

  • גלאוקומה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Ophthalmology)

    גלאוקומה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Ophthalmology)

    בחולים עם אבחנה של גלאוקומה תתכן תועלת לניטור מוגבר אחר תסמיני דמנציה, בפרט באלו שאובחנו עם המחלה העינית בגיל 80 או מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Ophthalmology. החוקרים כותבים כי זהו המחקר הגדול ביותר להערכת הסיכון לדמנציה בחולי גלאוקומה. גודל המדגם הגדול מספק עוצמה סטטיסטית גבוהה להערכת תתי-סוגים של גלאוקומה וסוגי […]

  • טיפול סיסטמי בתרופות ממשפחת פלאורוקווינולונים אינו מעלה את הסיכון לדלקת ענביה או היפרדות רשתית (JAMA Ophthalmol)

    טיפול סיסטמי בתרופות ממשפחת פלאורוקווינולונים אינו מעלה את הסיכון לדלקת ענביה או היפרדות רשתית (JAMA Ophthalmol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי טיפול סיסטמי בתרופות ממשפחת פלאורוקווינולונים אינו מעלה את הסיכון לדלקת ענביה או היפרדות רשתית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות חולים משני מאגרי נתונים, הראשון כלל למעלה מ-3 מיליון מבוגרים והשני כלל 434,754 מבוגרים, לזיהוי חולים אשר קיבלו תרופות ממשפחת פלאורוקווינולונים או צפלוספורינים בין 1997 ו-2019. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי האישר הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי האישר הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טיפול מקומי במשחת Tirbanibulin עם הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (Actinic Keratosis) של הפנים או הקרקפת מ-25 סמ”ר ל-100 סמ”ר. המומחים מסבירים כי Tirbanibulin הינו מעכב מיקרו-צינוריות, המאושר משנת 2020 לטיפול מקומי בקרנת עור אקטינית של הפנים והקרקפת. על-פי ההודעה לעיתונות, הרחבת […]

  • טיפות עיניים ציקלוספירין עשויות להקל על אי-נוחות עינית לאחר ניתוח קטרקט (JAMA Ophthalmol)

    טיפות עיניים ציקלוספירין עשויות להקל על אי-נוחות עינית לאחר ניתוח קטרקט (JAMA Ophthalmol)

    בקשישים בגילאי 75 שנים ומעלה לאחר ניתוח קטרקט שכיחות גבוהה יותר של כישלון המשטח העיני לאחר ניתוח קטרקט, בהשוואה לחולים מתחת לגיל 65 שנים; עם זאת, טיפול מונע בטיפות עיניים ציקלוספורין עשוי להפחית את אי הנוחות העינית על-רקע הניתוח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cornea. מדגם המחקר כלל 100 מבוגרים בגילאי 18-65 שנים […]

  • מלטונין עשוי להפחית את הסיכון לניוון מקולארי גילי (JAMA Ophthalmol)

    מלטונין עשוי להפחית את הסיכון לניוון מקולארי גילי (JAMA Ophthalmol)

    תוספי מלטונין מלווים בסיכון מופחת להתפתחות ניוון מקולרי גילי (Age-related Macular Degeneration) והאטת התקדמות המחלה העינית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים בבעלי חיים ובני אדם הראו כי מלטונין הינו תכשיר נוגד-חמצון ונוגד-דלקת יעיל עם פעילות כנגד יצירת כלי דם חדשים. החוקרים התבססו על נתונים […]

  • צילום פלורסצין חיוני לזיהוי וסקוליטיס של הרשתית (מתוך כנס ה-Retina World Congress)

    צילום פלורסצין חיוני לזיהוי וסקוליטיס של הרשתית (מתוך כנס ה-Retina World Congress)

    מקרים נדירים של וסקוליטיס של הרשתית תוארו עם טיפול הניתנים בזריקה לתוך הזגוגית וצילום פלורסצין (או Fluorescein Angiography) מהווה כלי חשוב לזיהוי ואבחנת מחלה זו, כך על-פי הרצאה שניתנה במסגרת כנס ה-Retina World Congress. במהלך הרצאתו הסביר פרופ’ תומס אלביני כי ישנם מספר גורמים העלולים להקשות על אבחנה של וסקוליטיס של הרשתית לאחר זריקה, כולל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה