בריאות הציבור-קידום בריאות

משרד הבריאות יקצה כ-31 מיליון שקלים להמשך הפעלת מרכזי החוסן ב-2024

ANXIETY חרדה
ממשלת ישראל אישרה את הצעת המחליטים שהגיש שר הבריאות אוריאל בוסו, שלפיה משרד הבריאות יפעיל בשנת 2024 את כלל מרכזי החוסן שפועלים כיום ביישובי עוטף עזה, יהודה ושומרון, אשקלון, נתיבות, גליל מזרחי, גליל מערבי והמרכז הבדואי. ממשרד הבריאות נמסר כי התקציב מיועד לספק מענה פסיכו-סוציאלי לתושבים, לצורך חיזוק ההיערכות לחירום של הרשויות המקומיות ולטובת חיזוק החוסן הקהילתי.

לצורך כך הוקצה סכום של כ-31 מיליון שקלים שיגיעו ממשרד הבריאות, משרד רה”מ, משרד האוצר ומשרדי הפנים, הביטחון, הרווחה, העלייה והקליטה, החינוך והביטחון הלאומי. הפעלת מרכזי החוסן נעשית בהתאם למדיניות ועדת ההיגוי הבין-משרדית בראשות משרד הבריאות ובהשתתפות נציגי המשרדים השונים, ובהתאם לצורך ולשיקולים המקצועיים הרלוונטיים.

מרכזי חוסן הוקמו בהחלטת ממשלה לפני 19 שנה במטרה לתת מענה ייעודי לנפגעי חרדה בעקבות אירועים ביטחוניים. נכון להיום קיימים 15 מרכזים: 5 מרכזים רשותיים בעוטף עזה (שדרות, אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון), מרכז אזורי בנתיבות-אופקים-בני שמעון ומרחבים, מרכז באשקלון, מרכז החוסן הבדואי, ארבעה מרכזים איזוריים ביהודה ושומרון ו-2 מרכזים נוספים באשכול גליל מערבי וגליל מזרחי. בימים אלו פועל משרד הבריאות מול משרד האוצר להגדלת משמעותית של מספר מרכזי החוסן בערים ויישובים נוספים על מנת להרחיב את המענה הטיפולי הניתן לאזרחים, לאור הפניות הרבות והביקוש ההולך וגדל על רקע המלחמה.

במלחמה הוקם מרכז חוסן ארצי הנותן מענה לכלל אוכלוסיית ישראל, בהובלת משרד הבריאות ובשיתוף משרדי ממשלה נוספים. כתוצאה מפינוי אוכלוסייה הוקמו בכל מרכז בין 7-8 שלוחות במלונות ואזורי פינוי והם מעניקים מענה מהיר ויעיל הן בתחום של טיפול בטראומה והן בתחום של שיקום הקהילות וחיזוק ההנהגה הרשותית. עד כה, ניתנו כ-50,000 טיפולים ועשרות אלפי פעולות וסדנאות לחיזוק התושבים, כולל פעילויות מיוחדות לנוער. באזורי ים המלח ואילת הוקמו מתקנים זמניים בהם ניתנים טיפולים לאוכלוסייה.

בהודעה שפרסם משרד הבריאות אומר שר הבריאות אוריאל בוסו: “מרכזי החוסן נותנים מענה מהיר ומקצועי ממוקד טראומה אשר מסייע משמעותית למטופלים בהפחתת הסיכון להפרעה פוסט-טראומטית ולנזקים נוספים. משרד הבריאות שם בראש העדיפויות את נושא בריאות הנפש וממוקד ביישום התוכנית הלאומית בתחום. נמשיך לעשות הכול כדי להגדיל את כמות המגעים ולהבטיח מענה נפשי ציבורי איכותי וזמין לכל מי שיזדקק לכך”.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית מלוות בסיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי (Dementia with Lewy Bodies), הסוג השני בשכיחות של דמנציה משנית לשינויים נוירו-קוגניטיביים לאחר מחלת אלצהיימר. בשנים האחרונות עלו השערות כי שיפור הפעילות המטבולית במוח עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון. מחקרים קודמים הראו כי Terazosin, Doxazosin, או Alfuzosin מובילים להפעלה […]

  • עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    הפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD) עשויה להביא לעליה בסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה בגברים יוצאי צבא מבוגרים, כך עולה מתוצאות מחקר תאומים חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה בשינה ובין הפרעת דחק בתר חבלתית, אך היקף הקשר לא […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית בנשים לאחר ניתוח קיסרי (Am J Obstet Gynecol)

    שכיחות גבוהה של תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית בנשים לאחר ניתוח קיסרי (Am J Obstet Gynecol)

    חודשיים לאחר לידה, כאחת מכל 11 נשים שילדו בניתוח קיסרי לאחר 34 שבועות הריון ומעלה פיתחה תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית (Post-Traumatic Stress Disorder, או PTSD), כאשר בנשים עם מגע מיידי של עור לעור עם התינוק תועד סיכון נמוך יותר להפרעת הדחק, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology. ברקע למחקר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה