בריאות הציבור-קידום בריאות

השוואת תוצאות צנתור כלילי בגישה רדיאלית דיסטאלית לעומת פרוקסימאלית (J Am Heart Assoc)

צנתור כלילי בגישה רדיאלית דיסטאלית מהווה גישה בטוחה להשלמת ההתערבות הכלילית עם שיעור סיבוכים נמוך וללא סיכון גבוה יותר לפגיעה בתפקוד היד, בהשוואה לצנתור בגישה רדיאלית פרוקסימאלית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צנתור כלילי בגישה דרך העורק הרדיאלי הפרוקסימאלי מהווה גישה בטוחה, אך קיים סיכון לשימוש נוסף בעורק בשל חסימה. גישה דרך העורק הרדיאלי הדיסטאלי באזור תיבת ההרחה האנטומית מסייעת בשימור העורק הרדיאלי, אך הבטיחות וההשפעה האפשרית על תפקוד היד אינם ידועים.

מחקר DIPRA (או Distal Versus Proximal Radial Artery Access for Cardiac Catheterization and Intervention) הינו מחקר חד-מרכזי, שכלל 300 חולים שחולקו באקראי ביחס 1:1 לצנתור לבבי דרך עורק רדיאלי דיסטאלי או פרוקסימאלי.

תוצא הסיום העיקרי היה שינוי בתפקוד היד מתחילת המחקר ועד לאחר 30 ימים על-סמך שאלון QuickDASH (או Quick Disabilities of the Arm, Shoulder and Hand), מבחן אחיזה ביד ומבחן צביטה עם האגודל. תוצאי סיום משניים כללו את זמינות אתר הגישה וסיבוכים.

החוקרים מדווחים כי 254 מבין 300 חולים השלימו את המעקב לאחר 30 ימים; מבין אלו, 128 חולים חולקו באקראי לצנתור דרך עורק רדיאלי דיסטאלי ו-126 חולקו להשלמת הפרוצדורה דרך עורק רדיאלי פרוקסימאלי, כאשר שתי הקבוצות היו דומות מבחינת מאפיינים דמוגרפיים ומאפיינים הפרוצדורה.

בשתי הקבוצות תועד שיעור דומה של דימום באתר הגישה, כאשר לא תועדו כלל מקרי דמם לאחר צנתור דרך עורק רדיאלי דיסטאלי ושיעור אירועי הדמם עמד על 1.4% לאחר צנתור דרך עורק רדיאלי פרוקסימאלי (p=0.25). בשישה חולים לאחר צנתור כלילי בגישה רדיאלית דיסטאלית הפרוצדורה נכשלה, זאת בהשוואה לשני חולים לאחר צנתור כלילי בגישה רדיאלית פרוקסימאלית.

חסימת עורק רדיאלי תועדה בשני חולים לאחר צנתור דרך העורק הרדיאלי הפרוקסימאלי, כאשר לא תועדו כלל מקרי חסימה של העורק לאחר צנתור דרך החלק הדיסטאלי.

החוקרים לא זיהו הבדלים בתפקוד היד, חציון כוח אחיזה, צביטה או תוצאות שאלון QuickDASH בקרב חולים לאחר צנתור דרך עורק רדיאלי פרוקסימאלי או דיסטאלי. כמו כן, לא תועדו הבדלים משמעותיים בתוצא משולב של תפקוד היד בעקבות שתי הגישות לצנתור כלילי רדיאלי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי צנתור כלילי דרך עורק רדיאלי דיסטאלי מלווה בשיעור סיבוכים נמוך. בהשוואה לצנתור כלילי דרך עורק רדיאלי פרוקסימאלי, לא תועד סיכון מוגבר לפגיעה בתפקוד היד לאחר 30 ימים.

J Am Heart Assoc, Oct 27, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה