מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Immunity, Inflammation and Disease עולה כי בחולים עם אבחנה של מחלת מעי דלקתית אין סיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין מחלת מעי דלקתית ובין דימום תוך-מוחי אינו מובן היטב ומטרתם כעת הייתה להשלים מחקר הקצאה אקראית מנדליאנית ומטה-אנליזה להערכת ההשפעה של מחלת מעי דלקתית וסוגיה השונים (מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית) על הסיכון לדימום תוך-מוחי.
החוקרים התבססו על נתונים משני מחקרי GWAS (או Genome-Wide Association Study), IIBDGC (או International Inflammatory Bowel Disease Genetics Consortium) ו-International Stroke Genetics Consortium להערכת הקשר בין מחלת מעי דלקתית בכלל, קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן, ובין הסיכון לדימום תוך-מוחי. נתונים ממאגר FinnGen שימשו לשלב רפליקציה ובסופו של דבר, התוצאות הראשוניות ותוצאות ניתוח הרפליקציה שולבו במטה-אנליזה להערכת הקשר הסיבתי בין מחלת מעי דלקתית ותתי הסוגים שלה ובין הסיכון לדימום תוך-מוחי.
במחקר הראשוני זוהו עדויות לקשר בין אבחנה של קוליטיס כיבית ובין הסיכון לדימום תוך-מוחי, אך לא זוהה קשר סיבתי בין אבחנה של מחלת מעי דלקתית בכלל או מחלת קרוהן באופן ספציפי ובין הסיכון לדימום תוך-מוחי.
בשלב הרפליקציה, אבחנה של מחלת מעי דלקתית לוותה בסיכון מופחת לדימום תוך מוחי (יחס סיכויים של 0.74, p=0.0135), אך הניתוח הסטטיסטי לא ביסס קשר סיבתי בין קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן ובין הסיכון לדימום תוך-מוחי.
מטה האנליזה עדיין הדגימה השפעה מגנה של קוליטיס כיבית מפני דימום תוך-מוחי (יחס סיכויים של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.93), אך לא הצליחה להוכיח קשר סיבתי בין אבחנה של מחלת מעי דלקתית ומחלת קרוהן ובין הסיכון לדימום תוך-מוחי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מרמזים לקשר סיבתי בין קוליטיס כיבית ובין דימום תוך-מוחי, אך לא זוהה קשר בין אבחנה של מחלת מעי דלקתית ומחלת קרוהן ובין הסיכון לדימום תוך-מוחי. הדרושים מחקרים נספים להבנה של מנגנון הפתופיזיולוגי המדויק בבסיס הקשר הנ”ל.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!