מכון ברוקדייל מפרסם את “שנתון בני +65 בישראל”: בעשור הקרוב נראה את ילידי דור “הבייבי-בום” חוצים את גיל 75 ולכן נראה גידול בחלקם של בני +75 מתוך כלל הזקנים.
נחשפים נתוני שנת 2020, שנת הקורונה הראשונה: ירידה בתוחלת החיים, ירידה בפניות לחדרי מיון, ירידה בשיעור הנפגעים בתאונות דרכים, עלייה בשיעור הפונים לקבלת ייעוץ. שיעור המיסוד בישראל הוא מן הנמוכים בעולם ונמצא בירידה.
קריית ים היא העיר שבה שיעור בני +65 הוא הגבוה ביותר: 23.5%. ירושלים היא העיר שבה מספר בני +65 הוא הגבוה ביותר: 88,800.

לאתר הקליקו כאן

[pdf-embedder url=”https://www.e-med.co.il/wp-content/uploads/2022/11/2022-YEAR-65-PLUS.pdf” title=”2022 YEAR 65 PLUS”]

אוכלוסיית הזקנים בישראל, המוגדרת כבני +65, גדלה בקצב מהיר. בסוף שנת 2021 מנתה אוכלוסיית הזקנים בישראל 1.162 מיליון איש, והיא מהווה
12.3% מכלל האוכלוסייה. בעשור זה (עד שנת 2030) נראה את דור “הבייבי-בום” (ילידי 1950-1945) חוצים את גיל 75 ולכן נראה גידול בחלקם של בני +75 מתוך כלל הזקנים.

לגידול הצפוי בחלקם של בני +75 השפעות על צריכת השירותים הצפויה, הנלווית לגילים המבוגרים יותר, למשל שירותי בריאות ושירותי רווחה. 37.0% מכלל האשפוזים במחלקות כלליות הם של בני +65 ו-20.0% מן האשפוזים הם של בני +75 (כל הנתונים מכאן ולהלן הם לסוף 2020 אלא אם צוין אחרת).

הערים הזקנות בישראל

מבין היישובים שבהם 5,000 תושבים ויותר, העיר הזקנה ביותר בישראל היא קריית ים. שיעור בני +65 בעיר הוא 23.5% ומספר בני +65 הגרים בה הוא 9,300. בירושלים, העיר הגדולה בישראל, מספר בני +65 הוא הגבוה ביותר: 88,800 והם מהווים 9.3% מאוכלוסיית העיר. בתל אביב ישנם 70,800 בני +65, המהווים 15.3% מאוכלוסיית העיר.

תוחלת החיים

בשנת 2020 הייתה תוחלת החיים של גברים 80.7 שנים ושל נשים 84.8 שנים. תוחלת החיים של גברים ערבים נמוכה ב-4.8 שנים מזו של גברים יהודים ואחרים (76.6 לעומת 81.4) ואילו תוחלת החיים של נשים ערביות נמוכה ב-3.8 שנים מזו של נשים יהודיות ואחרות (81.5 לעומת 85.3).

בהשוואה לשנת 2019 ניכרת ירידה של 3.6 חודשים בתוחלת החיים של גברים, וזהו ביטוי לתמותה במגפת הקורונה. הירידה בתוחלת החיים ב-2020 ניכרת יותר בקרב גברים ערבים: ירידה של שנה וחצי בתוחלת החיים לעומת 2019. בקרב נשים ערביות הייתה ירידה של 4.8 חודשים.

גבר שזכה להגיע לגיל 65 צפוי לחיות בממוצע עוד 19.5 שנים ואישה שזכתה להגיע לגיל 65 צפויה לחיות בממוצע עוד 21.9 שנים. כלומר, גבר שהגיע לגיל 65 צפוי לחיות בממוצע עד גיל 84.5 ואישה עד גיל 86.9.

ביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בבתי חולים

אחד החששות שעלו עם פרוץ מגפת הקורונה היה מפני הימנעות מקבלת טיפול רפואי בגלל חשש להגיע לבית החולים. נתוני 2020 שנחשפים בשנתון 2022, מצביעים על ירידה בפניות למחלקות לרפואה דחופה (חדרי מיון). ייתכן שהדבר נובע מהימנעות מקבלת טיפול וייתכן שהדבר נובע מכך שהסגרים בשנת 2020 הובילו לירידה בפגיעות או בתחלואה עקב הימנעות מחשיפה לסביבה.

בשנת 2020 עמד שיעור בני +65 לאלף נפש המבקרים במחלקות לרפואה דחופה על 464.7 לעומת 566.4 בשנת 2019 (567.1 ב-2018), ירידה של כ-18%.

גם בקרב כלל האוכלוסייה הייתה ירידה של כ-18% בשיעור המבקרים במחלקות לרפואה דחופה מ-292.0 לאלף נפש ב-2019 ל-239.7 ב-2020.

שיעור האשפוזים במחלקות כלליות של בני +65 נמצא בירידה מתונה של 2% בממוצע לשנה, בחמש השנים האחרונות. אך בשנת 2020 ירד השיעור ב-12.3%, משיעור של 400 אשפוזים לאלף נפש לשיעור של 351 לאלף נפש.

בני +65 המאושפזים במחלקות כלליות מהווים 37.0% מכלל המאושפזים במחלקות אלו. במחלקה פנימית הם מהווים 63.0% מכלל המאושפזים; במחלקת ריאות 58.6%; במחלקת קורונה 49.4% ובטיפול נמרץ קורונה 59.6%.

נהיגה ותאונות דרכים

ההימנעות מחשיפה לסביבה בתקופת הסגרים בשנת 2020 הובילה כנראה גם לירידה במספר הנפגעים בתאונות דרכים.

בשנת 2020 נפגעו 1,936 בני +65 בתאונות דרכים לעומת 2,532 בשנת 2019. שיעור הנפגעים ב-2020 הוא 174 לאלף נפש לעומת 236 בשנת 2019, ירידה של 26.3% בשיעור הנפגעים בתאונות דרכים. גם בקרב כלל האוכלוסייה חלה ירידה בשיעור הנפגעים בתאונות דרכים בשנת 2020 מ-254 לאלף נפש ל-198 (ירידה של 22.0%).

בני +65 מהווים 11% מן הנפגעים בתאונות דרכים, 23% מן ההרוגים בתאונות דרכים; 18% מן הפצועים קשה ו-9% מן הפצועים קל.

(עיצוב: מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל)

ל-54.3% מבני +65 יש רישיון נהיגה: 74.4% מן הגברים ו-38.1% מן הנשים. בקרב כלל המורשים לנהוג (בני 17 ומעלה) ל-72.3% יש רישיון נהיגה.

15.2% מבני +65 שיש להם רישיון נהיגה אינם נוהגים כלל, ו-24.0% מבני +75 שיש להם רישיון אינם נוהגים כלל.

לדברי פרופ’ מייקל הרטל, מנכ”ל מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל, “נתוני השנתון הם כלי חשוב ומרכזי בתהליכי קבלת ההחלטות בכל הנוגע לשיפור השירות החברתי של המדינה לאזרחיה המבוגרים. השנתון הוא משאב יקר לכל העוסקים בתחום הזיקנה וההזדקנות”.

המחלקות לשירותים חברתיים

18.6% מבני +65 רשומים במחלקות לשירותים חברתיים לעומת 12.2% מכלל האוכלוסייה. שיעור הנשים הרשומות גבוה משיעור הגברים: 21.2% לעומת 15.4%; ושיעור הערבים הרשומים גבוה משיעור היהודים ואחרים הרשומים: 31.9% לעומת 17.3%.

בהשוואה לפי מצב משפחתי, שיעור הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים בקרב האלמנים והאלמנות הוא הגבוה ביותר: 30.9%; ושיעור הרשומים בקרב הנשואים והנשואות הוא הנמוך ביותר: 13.9%.

שירות הייעוץ לאזרח הוותיק

השירות המופעל על ידי המוסד לביטוח לאומי באמצעות מתנדבים שרובם בני +60, מעניק שירותי ייעוץ, ביקורי בית ושירותים נוספים הניתנים במטרה לסייע לאזרחים ותיקים במגוון תחומים.

בשנת 2020 פנו לקבלת ייעוץ 18,258 אזרחים ותיקים, עלייה של כ-15.4% ממספר הפונים הממוצע בתקופה שבין שנת 2015 לשנת 2019 (15,817). 4,403 איש התנדבו לתת שירותים.

מוסדות לטיפול ממושך

מדיניות ה”הזדקנות במקום” (aging in place) של מערכת השירותים מובילה לכך ששיעור המיסוד בישראל הוא מן הנמוכים בעולם ונמצא בירידה מתמדת. בשנת 2020 עמד שיעור המיסוד על 1.7% (2.1% בשנת 2019).

שיעור המיסוד גבוה יותר בקרב קבוצות הגיל המבוגרות ועומד על 2.1% בקרב בני 84-75 ו-6.7% בקרב בני +85.

שיעור המיסוד בקרב ערבים נמוך מזה שבקרב יהודים ואחרים: 0.6% לעומת 1.8%.

לדברי עורכי השנתון ד”ר יצחק שנוּר ויניב כהן, ממכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל, “השפעות תקופת הקורונה באות השנה לידי ביטוי בנתונים. אנו רואים עלייה בשיעורי הפטירות וירידה בתוחלת החיים ומצד שני ירידה בשיעור הפניות לבתי חולים וירידה בשיעור הנפגעים בתאונת דרכים. זו הייתה תקופה חריגה שהשפיעה על כל היבטי החיים.

מגמת הגידול במספרם של הזקנים נמשכת ואנו מתחילים לראות את העלייה בחלקם של בני +75 שתתעצם בעשור הקרוב ותשפיע על גידול בביקוש לשירותים”.