מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One עולה כי בחולים עם הלם קרדיוגני, מתן נוראפינפרין כטיפול קו-ראשון בוזופרסורים לא לווה בהפחתת שיעורי תמותה באשפוז או הפרעות קצב לב, אך עשוי להפחית את הצורך בוזופרסורים נוספים בחולים אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים מעטים עם מדגמים קטנים ערכו השוואה בין נוראפינפרין ובין דופמין לטיפול בחולים עם הלם קרדיוגני. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם מתן נוראפינפרין לווה בשיפור בתוצאות הקליניות בחולים עם הלם קרדיוגני, בהשוואה למתן דופמין.
החוקרים השלימו הערכה רטרוספקטיבית של הרשומות בבתי חולים של חולים שאושפזו ליחידת טיפול נמרץ לב בין 2012 עד 2018. הם כללו 520 חולים עם הלם קרדיוגני ובחנו את שיעורי התמותה באשפוז, כמו גם נתונים המודינמיים.
דופמין ניתן כטיפול קו-ראשון בוזופרסורים ל-156 חולים (30%) ונוראפינפרין שימש כטיפול הראשון ב-364 חולים (70%). מהנתונים עולה כי חולים בזרוע טיפול בנוראפינפרין אובחנו עם הלם בדרגה חמורה יותר משמעותית, עם שכיחות גבוהה יותר של דום לב בקהלה, כמו גם הפרעה חמורה יותר בסימנים החיוניים וברמות חומצה לקטית, בהשוואה לחולים בזרוע הטיפול בדופמין בעת התחלת טיפול בוזופרסורים.
למרות זאת, מבין החולים שטופלו בנוראפינפרין, 123 חולים (33.8%) נדרשו לתמיכת וזופרסורים נוספים, שיעור נמוך יותר משמעותית בהשוואה למצב בזרוע הטיפול בדופמין, בה 92 חולים (56.4%) נדרשו לטיפול נוסף בוזופרסורים (p<0.001). לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה באשפוז בין שתי הקבוצות (26.9% לעומת 31.9%, בהתאמה; p=0.026).
החוקרים מדווחים כי שיעורי היארעות הפרעת קצב לב לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות, כאשר פרפור פרוזדורים דווח ב-12.2% לעומת 15.7% מהחולים, בהתאמה (p=0.30) וטכיאריתמיה חדרית תועדה ב-19.9% לעומת 25.3% מהחולים, בהתאמה (p=0.18).
החוקרים מסכמים וכותבים כי השימוש בנוראפינפרין כקו-טיפול ראשון בוזופרסורים לא לווה בהפחתת הסיכון לתמותה באשפוז או הפרעות קצב לב, אך עשוי להפחית את הצורך במתן וזופרסורים נוספים לחולים אלו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!