הודעת דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה

חוסר היעילות והליקויים בהפעלת מערך החקירות האפידמיולוגיות – דוח ביניים מיוחד: התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה – חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרת ההדבקה בנגיף הקורונה

יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ’ חגי לוין (בתמונה): “המערכת בקונספציה שגויה: עוסקים באיתור מגעים ברמת הפרט ולא בזיהוי מקור ההדבקה”

ראש מערך החקירות האפידמיולוגיות בצה?ל:

“במערכת 2800 חוקרים שמבצעים עד 3 חקירות ביממה החוקרים נתקלים בחוסר שיתוף פעולה” 

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח”כ עפר שלח, ממשיכה לדון בפרקי ממצאי הביניים של דו”ח המבקר על טיפול הרשויות בהתמודדות עם משבר הקורונה. בדיון מיוחד היום שעסק בחוסר היעילות והליקויים בהפעלת מערך החקירות האפידמיולוגיות, עלו טענות רבות בנוגע ליעילות באופן שהחקירות האפידמיולוגיות כיום. יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ’ חגי לוין טען בדיון כי המערכת בקונספציה שגויה המתמקדת באיתור מגעים ברמת הפרט ולא בזיהוי מקור ההדבקה.

יו”ר הוועדה, ח”כ עפר שלח: “כל תובנות הדו”ח לגבי החקירות, נאמרו כבר בראשיתו של המשבר מחוץ ובתוך המערכת. לקח יותר מידי זמן אך בסופו של דבר אנחנו רואים התקדמות במערך שהוקם לרכז את הכל עם משאבים וכן בתובנה של חלקה של הרשויות המקומיות בעניין קטיעת שרשרת ההדבקה.

כולי תקווה שזה ייכנס ביישום של הדברים יצירת מידע אמיתי על הדרך שבה המחלה מתנהלת. אכן הנגיף מפתיע רשויות בכל העולם אבל צריך בסיס של מידע ובלי זה, אם נגיע שוב לסגר, כל המערך הזה אינו שווה.”

בדו”ח הביניים שכתב מבקר המדינה על החקירות האפידמיולוגיות לקטיעת שרשרת ההדבקה בנגיף הקורונה, נכתב כי כ-4% מ-76 החקירות האפידמיולוגיות שנבדקו במהלך הביקורת התחילו בתוך יום אחד ממועד קבלת תשובה חיובית לבדיקת המעבדה, בסך הכול מעט יותר מ-5% מהחקירות התחילו בתוך 48 שעות; כ-64% מהחקירות החלו לאחר ארבעה ימים ויותר. כמו כן, נקבע בדו”ח כי גם לאחר תגבור מספר החוקרים האפידמיולוגים, בספטמבר 2020, עדיין היה מספרם ביחס לאוכלוסייה קטן ביחס למספרם במדינות אחרות. “מספר החוקרים משפיע על פרקי הזמן להשלמת החקירות, על איתור מגעים פוטנציאליים ועל יעילות קיצור שרשרות ההדבקה”.

אל”מ רלי מרגלית מפקד מרכז חקירות בפקע”ר: “מתקיימת עבודה משותפת והדוקה עם משרד הבריאות ומתקיימים צוותי עבודה מסודרים ומאורגנים תוך חלוקת עבודה אופרטיבית ואפידמיולוגית. לאחר עבודת גיוס משמעותית, מספר החוקרים האפידמיולוגים הפועלים תחת מפקדת אלון עומד על כ-2800. החוקרים גויסו  -ברמות הכשרה שונות כדוגמת סלקטורים לשעבר וחיילי צה”ל, דוברי שפות שונות וחוקרים ממגוון אוכלוסיות כדוגמת החברה החרדית. כיום עובדת מערכת לניהול מידע שמתממשקת עם מערכות אחרות כאשר כל יום מתקיימות פעולות עדכון גרסאות. מספר החקירות שמבצע כל חוקר נאמד בכ-2-3 חקירות ביום. גם היום החוקרים האפידמיולוגים נתקלים בחוסר שיתוף פעולה. כלי האיכון המבוצע על-ידי שירות הביטחון הכללי ניתן עבור משרד הבריאות למפקדת אלון אסור להשתמש בנתונים או לראות אותם, יחד עם זאת מפקדת אלון הייתה שמחה להשתמש בכלי זה על מנת לסיים חקירות ולאתר שרשראות הדבקה. ממש לאחרונה הועברה הנחייה לחוקרים להתמקד גם באזורי המגע מיקום ההדבקה ומקום השהייה ולא רק המגעים הפרטניים. ישנן רשויות מקומיות הפועלות באופן טוב מאוד אך ישנן רבות אחרות שלא מתקיימת בהן פעולות חקר או שיתוף פעולה עם מפקדת אלון”.

פרופ’ חגי לוין יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור: “צוותי החקירות עשו עבודת קודש והצילו חיים. דוח המבקר מצביע נכונה על המחסור בכוח אדם אפידמיולוגי מקצועי ומערכת מידע מתקדמת. אבל המבקר מפספס את שורש הבעיה – קונספציה שגויה המתמקדת באיתור מגעים ברמת הפרט ולא בזיהוי מקור ההדבקה שמוביל להתפרצות. כאשר ניתנה לרופאים המחוזיים להוביל חקירה אפידמיולוגית אמתית- בבית אבות, חתונה או בית ספר, למדנו מידע חדש שסייע משמעותית בהתמודדות עם מגפת הקורונה. יש לנצל את מפקדת אלון על מנת לאפשר ללשכות הבריאות להתמקד בחקירה אפידמיולוגית אמתית המזהה את מקום ההדבקה ולפרסם באופן קבוע ממצאי חקירות אפידמיולוגיות, שיוכלו גם לסייע בהשבת האמון והשפעה חיובית על התנהגות הציבור. חיוני לתעדף את החקירות, להגדיר נכונה את מטרתן ולשלבן כחלק ממערך ניטור תחלואה שמסייע בקביעת מדיניות, כדוגמת אופן פתיחת מערכת החינוך או המסחר. צריך לתעדף ולבנות את המערכת בהתאם למטרת החקירות שהיא מניעת תחלואה קשה ותמותה על ידי התמקדות באוכלוסיות בסיכון ומניעת התפרצויות על ידי זיהוי אירועי הדבקה המוניים”.

ליאורה ולינסקי, אחות מפקחת ארצית בריאות הציבור במשרד הבריאות: “מטרת החקירה האפידמיולוגית הוא לאתר אזורי הדבקה בהתאם לדבריו של פרופ’ לוין על כן טופס החקירה במשרד הבריאות כולל התייחסות למיקום ההדבקה. אכן יש תפיסה הגורסת שהדבר הכי חשוב הוא לזהות את המגע הפרטני כפי שעולה בדוח המבקר וזו תפיסה מוטעית. התפיסה המוטעית הזו נולדה במפקדת אלון ואילו במשרד הבריאות שמים דגש על מקומות השהייה ואזורי ההדבקה”.

ד”ר חיים נחמה מנהל אגף בריאות הציבור בעיריית תל-אביב-יפו: “העירייה הקימה משל”ט קורונה במהלך חודש יוני ביחד עם פיקוד העורף, משטרת ישראל, ומשרד הבריאות וזאת על מנת לעקוב אחר נתוני התחלואה ולסייע לתושבים מבחינה סוציאלית. דמערך החקירות האפידמיולוגיות פועל בשיתוף אחיות מוסמכות וכ-100 עובדי עירייה שהוכשרו לבצע חקירות. החקירות מבוצעות באמצעות הטופס הממוחשב שנערך על-ידי משרד הבריאות המתייחסים גם לנושא אזור ההדבקה”.

מנכ”ל עיריית כפר קאסם, איל קנץ: “העירייה שמה דגש בביצוע חקירות כל יום על מנת להבין את מקורות ההדבקה. ישנן 5 חוקרות אפידמיולוגיות המבצעות חקירות בשל ההבנה שרמת שיתוף הפעולה של התושבים משתנה בקשר שבינם לבין אנשי משרד הבריאות בהשוואה לרמת שיתוף הפעולה בקשר שבין התושבים לבין עובדי העירייה. קיים מערך מקביל למערך החקירות המעודד תושבים שנמצאו באזורי ההדבקה ללכת ולהיבדק”.

בדיון בוועדה, סיפרה בשפת הסימנים שירלי פינטו – חירשת מילדות כי 850,000 כבדי שמיעה בישראל לא יכולים לעבור חקירה אפידמיולוגיות בטלפון ואין להם כל מענה.