הסיכון לאירוע מוחי איסכמי לאחר אוטם שריר הלב מוגבר משמעותית במהלך לפחות שלושת החודשים הראשונים לאחר האירוע הלבבי, תקופה ארוכה יותר מכפי שסברו בעבר, כאשר רבים טענו כי הסיכון המוגבר נותר רק חודש אחד לאחר אוטם שריר הלב. ממצאי המחקר החדש פורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Neurological Association.
החוקרים זיהו 1,746,476 מבוטחי מדיקייר בגילאי 66 שנים ומעלה, עבורם היו נתונים זמינים אודות אוטם חד של שריר הלב ואירוע מוחי איסכמי. חולים שפיתחו אירוע מוחי במהלך אשפוז בגין אוטם שריר הלב הוצאו מהמחקר.
מבין המבוטחים, 46,182 חולים אושפזו בשל אוטם חד של שריר הלב ו-80,466 אושפזו בשל אירוע מוחי איסכמי.
לאחר תקנון לגורמי סיכון לאירוע מוחי, נתונים דמוגרפיים ומדד Charlson Comorbidity Score, הסיכון הגדול ביותר לאיורע מוחי איסכמי תועד במהלך ארבעת השבועות הראשונים לאחר שחרור מאשפוז בשל אוטם שריר הלב (יחס סיכון של 2.7).
עם זאת, הסיכון נותר מוגבר במהלך שבועות 5-8 לאחר אוטם שריר הלב (יחס סיכון של 2.0) ונותר מוגבר במהלך שבועות 9-12 (יחס סיכון של 1.6), לפני שחלה ירידה בסיכון לאירוע מוחי.
מניתוח נוסף עלה כי בחולים עם אוטם שריר הלב עם מקטע ST, בהשוואה לאלו עם אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST, תועד סיכון גבוה יותר לאירוע מוחי במהלך שלושת החודשים לאחר אוטם שריר הלב.
מאחר והנחיות מטעם ה-American Heart Association הציעו כי הסיכון לאירוע מוחי מוגבר במהלך חודש לאחר התקף לב, הממצאים אכן מהווים הפתעה.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ANA
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!