במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Perinatal Medicine מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי זיהום קליני במי השפיר (Chorioamnionitis) מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה של היילוד, אך במרבית המקרים (99.3%) אין עדות להופעה מוקדמת של אלח-דם.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את שכיחות מקרי אלח-דם וסיבוכים אחרים ביילודים לאימהות עם אבחנה קלינית של זיהום במי השפיר. החוקרים השלימו ניתוח משני של מחקר רב-מרכזי, מבוקר-פלסבו, שכלל מתן ויטמין C/E למניעת רעלת היריון בנשים בסיכון נמוך.

זיהום קליני של מי השפיר הוגדר בנוכחות אבחנה קלינית של זיהום מי שפיר, או מתן טיפול אנטיביוטי במהלך לידה בשל חום גבוה או רגישות רחמית, ללא גורם אחר. הופעה מוקדמת של אלח-דם ביילוד סווגה לשניים: מקרה חשוד או מקרה מוכח, על-בסיס אבחנה קלינית עם תרביות שליליות או חיוביות של דם, שתן, או נוזל שדרה, בהתאמה, בתוך 72 שעות מהלידה.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 9,391 זוגות אם-יילוד ומדווחים כי שיעור מקרי זיהום של מי השפיר עמד על 10.3%.

מהנתונים עולה כי שכיחות מקרי הופעה מוקדמת של אלח-דם עמדה על 6.6% מהיילודים, כאשר ב-0.2% מהמקרים האבחנה הייתה מוכחת וב-6.4% עלה חשד לאבחנה. רק ב-0.7% מהיילודים לאימהות עם זיהום מי שפיר תועד אלח-דם מוקדם מוכח בתרבית, בהשוואה ל-0.1% מהמקרים בהם לא הייתה עדות לזיהום מי שפיר.

זיהום קליני של מי השפיר לווה בסיכון מוגבר למקרה חשוד להופעה מוקדמת של אלח-דם ביילוד (יחס סיכויים של 4.01) ולמקרה מוכח (יחס סיכויים של 4.93). יתרה מזאת, זיהום מי שפיר לווה בסיכון מוגבר לצורך בהחייאה במהלך 30 הדקות הראשונות לאחר הלידה (יחס סיכויים של 2.10), מצוקה נשימתית (יחס סיכויים של 3.14), מדד אפגר לאחר דקה אחת של עד 3 נקודות (יחס סיכויים של 2.69) ו-4-7 נקודות (יחס סיכויים של 1.71) ומדד אפגר לאחר חמש דקות של 4-7 נקודות (יחס סיכויים של 1.67) (בהשוואה למדד של 8-10 נקודות).

החוקרים מסכמים וכותבים כי זיהום קליני של מי השפיר הינה תופעה נפוצה, המלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ביילוד. עם זאת, במרבית היילודים שנחשפו לזיהום זה לא נקבעה אבחנה מוכחת של הופעה מוקדמת של אלח-דם.

J Perinat Med. 2018 May 23

לידיעה ב-PubMed

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי :

כוריואמניוניטיס הינו אחד הגורמים העיקריים להופעת ספסיס ביילוד. לפי מחקר אחר שפורסם ב-AJOG בשנת 2017 ע”י Towers et al. נמצא כי שכיחות התופעה של כוריואמניוניטיס או חום בלידה הינו באחת לכל 15 יולדות, לעומת זאת רק ב-1 מ-400 מקרים של התופעות הנ”ל יימצא ספסי ביילוד. במחקר אחר שפורסם ע”י Wortham et al. ב-Pediatrics בשנת 2016 נמצא כי בין 60 ל-1400 ילודים יעברו ברור ספסיס כדי לגלות ילוד אחד עם ספסיס מוכח.

הבעייה במקרי הכוריואמניוניטיס הינה שברבים מהמקרים היולדות תטופלנה אנטיביוטית ולכן הילודים שייוולדו להם יהיו Partially treated. במחקר הזה מצאו החוקרים כי למרות שרק ב-0.2% מהמקרים תהיה אבחנה מוכחת של ספסיס (1 מ-500 ילודים) הרי ב-6.4% מהמקרים יהיה חשד גבוה ביותר שהילודים הללו אכן סבלו מאלח דם (כ-1 מ-16 ילודים).

לכן, נראה כי למרות ששיעור התרביות החיובית לילודים שנולדים לאחר שאימם חלתה בכוריואמניוניטיס הינו נמוך הרי עדיין שיעור יחסית משמעותי מבניהם יסבול מאלח דם וחוסר הצמיחה בתרבית נובע מהעובדה שרבים הינם Partially treated. לכן, עדיין ברב המקומות נוכחות כוריואמניוניטיס הינה סיבה מספקת לביצוע ברור ספסיס לילוד והתחלת טיפול אנטיביוטי מתאים.