מנתונים חדשים עולה כי היפותרמיה מוקדמת מלווה בהפחתת גודל בצקת סביב דימום בחולים לאחר דימום תוך-מוחי, בעוד שלהתחלת היפותרמיה לאחר למעלה משלושה ימים מהאשפוז השפעה מינורית. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Stroke במהלך חודש יולי.
החוקרים בחנו את ההשפעה של תזמון ומועד היפותרמיה תרפואיטית על בצקת סביב דימום במחקר רטרוספקטיבי שכלל 33 חולים עם דימום תוך-מוחי שטופלו בהיפותרמיה ו-37 ביקורות (ללא טיפול היפותרמיה). 30 חולים החלו טיפול היפותרמיה ביומיים הראשונים ושלושת החולים האחרים החלו בטיפול לאחר 4-5 ימים.
מבין החולים שהחלו בטיפולי היפותרמיה בשלב מוקדם, 21 טופלו בהיפותרמיה למשך עד 4-8 ימים (טיפול קצר) ותשעה טופלו במשך 9-15 ימים (טיפול ממושך).
היקף הבצקת סביב הדימום בחולים בהם הוחל טיפול היפותרמיה בשלב מוקדם פחת בין יום האשפוז ועד לאחר שלושה ימים, כאשר בחולים בהם הטיפול החל מאוחר ובקבוצת הביקורת תועדה עליה בגודל הבצקת סביב הדימום.
בין 3 ימים ועד 9 ימים לאחר האשפוז לא תועדו הבדלים בין שלוש הקבוצות בהתפתחות בצקת סביב הדימום, אך חציון שיא בצקת סביב הדימום היה נמוך משמעותית בחולים בהם החלו בהיפותרמיה בשלב מוקדם, בהשוואה לביקורות. שיא בצקת סביב הדימום לא היה שונה משמעותית בין חולים בהם החלו בהיפותרמיה מאוחרת ובין ביקורות.
היקף הבצקת סביב הדימום עלה באופן דומה בין 3 ימים ועד 12 ימים לאחר האשפוז בחולים עם טיפול היפותרמיה קצר או ממושך ובביקורות. ממצאים דומים תועדו בתת-קבוצה של חולים עם בדיקות הדמיה עד יום 15 לאחר האשפוז.
החוקרים לא זיהו הבדלים בתוצאות החיוביות ובחציון מדדי mRS (Modified Rankin Score) לאחר 90 ימים בין קבוצת הטיפול בהיפותרמיה וקבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש להתחיל בטיפולי היפותרמיה בשלב מוקדם ככל הניתן לאחר הופעת דימום. טיפול קצר מלווה בירידה באפשרית בהיקף תופעות הלוואי השליליות, בהשוואה לטיפול ממושך. בסיכומו של דבר, גישת טיפול זו עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר בחולים עם דימום תוך-מוחי ועם נפח בצקת גדול.
Stroke 2016
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!