בריאות הציבור-קידום בריאות

טיפול הורמנלי חלופי שניתן עד 6 שנים מהמנופאוזה האט תהליך טרשתי-מחקר ה- ELITE (מתוך ה-NEJM )

מחקר חדש מה-NEJM מצביע על כך שנשים עשויות ליהנות מהגנה מפני התקדמות טרשת עורקים במידה והן משתמשות בטיפול הורמונלי חליפי (HRT) תוך 6 שנים ממועדהמנופאוזה בהשוואה להתחלת טיפול לאחר כעשור ממנופאוזה. מדובר על מחקר ELITE (ר”ת של Early Versus Late Intervention Trial With Estradiol ) .

החוקרים מציינים כי הם מצאו שהאפקט של אסטרדיול (עם או ללא פרוגסטרון) על התקדמות טרשת עורקים, כפי שהוערכה באמצעות CIMT (ר”ת של carotid-artery intimamedia thickness ) היה קשור לזמן התחלת הטיפול. עם זאת, הם מציינים שלא נמצא אפקט לעיתוי התחלת הטיפול בהתייחס לטרשת בעורקים הכליליים כפי שנמדדה באמצעות CT  אנגיו.

החוקרים הקצו באופן אקראי 642 נשים פוסט-מנופאוזליות בריאות לקבלת 1 מ”ג של אסטדריול – 17β פומי או פלצבו. מבין הנשים עם רחם, אלה שהיו בקבוצת האסטרדיול קיבלו גם ג’ל פרוגסטרון וגינלי לשימוש ל-10 ימים בכל מחזור טיפול של 30 יום, בעוד שאלה בקבוצת הפלצבו קיבלו באופן דומה ג’ל פלצבו וגינלי.

בכל קבוצה היה מס’ דומה של נשים פוסטמנופאוזליות עם פחות מ-6 שנים ממועד המנופאוזה ושל נשים עם יותר מ-10 שנים לאחר המנופאוזה. מידי 6 חודשים החוקרים ביצעו מדידת CIMT ועשו שימוש ב-CT אנגיו להערכת טרשת בעורקים הכליליים.

החוקרים מדווחים שמבין 596 הנשים שהשלימו את המחקר עם חציון של 5 שנות מעקב עם מידע עבור שני הממצאים שנבחנו, 125 היו בשלב פוסטמנופאוזלי מוקדם בקבוצת האסטרדיול ו-123 בשלב פוסטמנופאוזלי מוקדם בקבוצת הפלצבו, 172 פוסטמנופאוזליות מאוחרות בקבוצת האסטרדיול ו-176 בקבוצת הפלצבו בשלב המאוחר.

ה-CIMT הממוצע בנשים בשלב הפוסטמנואפוזלי המוקדם באלה שהיו בקבוצת האסטרדיול עלה ב-0.0044 מ”מ לשנה, ללא תלות בקבלת ג’ל פרוגסטרון, וזאת בהשוואה לממוצע עלייה שנתית ממוצעת של 0.0078 מ”מ בקבוצת הפלצבו. ההבדל היה מובהק סטטיסטי עם P= .008 .

עבור נשים בשלב המאוחר יותר של הפוסט-מנופאוזי, ממוצע ה-CIMT עלה ב-0.01 מ”מ בשנה בקבוצת האסטרדיול, בעוד שבקבוצת הפלציבו העלייה הממוצעת השנתית הייתה 0.0088 מ”מ . לא היה הבדל מובהק בין הקבוצות (P= .29 ) .

החוקרים מסיקים לכן שטיפול באסטרדיול נראה כמאט תהליך טרשתי כפי שנמדד על ידי CIMT, אך רק כאשר הוא מתחיל בתוך 6 שנים ממועד המנופאוזה. עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק בין שתי קבוצות הטיפול באשר לעורקים הכליליים כפי שנמדד ע”י CT אנגיו.

החוקרים מציינים שהתוצאות אלה עקביות עם ממצאים ממחקרים קודמים שהצביעו על כך שהאפקט של טיפול הורמונלי על תחלואה קרדיווסקולרית תלוייה בעיתוי התחלת הטיפול.

כאשר בוצע ניתוח עבור נשים עם התמדה של 80% לפחות לטיפול הממצאים היו דומים, וכך גם לגבי האפקט של הוספת ג’ל אסטרוגן .

כמו כן, למרות שלא היה הבדל בלחץ הדם וה-BMI בין קבוצות הטיפול לפלציבו, הרמות הממוצעות של LDL כולסטרול היו נמוכות יותר במטופלות באסטרדיול. גם בקבוצת הטיפול המוקדמת וגם המאוחרת היו רמות גבוהות של HDL כולסטרול וטריגליצרידים בהשוואה לפלצבו.

שכיחות תופעות לוואי רציניות היו דומות בקבוצת הטיפול והפלציבו. (45 נשים בקבוצת הפלציבו ו-43 בקבוצת האסטרדיול, לרבות 8 ו-10 מקרים של סרטן שד) . ההבדלים בשיעור אירועי אוטם שריר הלב ופקקת ורידים עמוקה או תסחיף ריאתי היו לא מובהקים בין הקבוצות.

החוקרים מציינים שההנחיות של האיגודים המקצועיים כיום מזהירות מפני שימוש ב-HRT עבור מניעת אירועים קרדיווסקולריים. לדעתם, למרות שנתוני המחקר הנוכחי תומכים בהיפותיזה שטיפול הורמונלי מוקדם בנשים פוסטמנופאוזליות עשוי להתבטא באפקטים חיוביים על התקדמות טרשת העורקים, ביצוע אקסטרפולציה של תוצאות אלה לאירועים קליניים עלולה להיות נמהרת מידי , וההנחיות הנוכחיות נשארות שקולות ומתאימות. .

N Engl J Med. 2016;374:1221-1231, 1279-1280.Article abstract,Editorial extract

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה