במאמר שפורסם בכתב העת Respiratory Research מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולים מספר משתנים קלים להערכה, המאפשרים לרופאים לנבא את הסיכון לתמותה בטווח הקצר של חולים הפונים לחדרי מיון בתמונה של התלקחות COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease).
מטרת המחקר הייתה לפתח ולאשר מערכת CART (Classification and Regression Tree) לניבוי תמותה קצרת-טווח של חולים שנבדקו בחדרי מיון של החמרת COPD.
החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי שכלל משתתפים מ-16 בתי חולים בספרד. חולי COPD עם התלקחות של מחלת הריאות שפנו לחדרי מיון בין יוני 2008 ועד ספטמבר 2010 גויסו למחקר. החולים חולקו באקראי למדגמי הערכה (50%) ותיקוף (50%).
2,487 חולים נכללו במחקר (1,252 במדגם הערכה ו-1,235 במדגם תיקוף). על-בסיס תוצאות ניתוח חד-משתנים החוקרים זיהו חמישה משתנים (קוצר נשימה, מחלת לב, נוכחות נשימה פרדוקסאלית שו שימוש בשרירי עזר לשאיפה, גיל ומדד Glasgow Coma Scale) לבניית CART. שיעורי התמותה 30 ימים לאחר השחרור נעו בין 0% עד 55% בחמש קבוצות CART.
שיעורי התמותה הנמוכים ביותר תועדו באלו עם מדד קוצר נשימה נמוך והעדר מחלת לב ושיעורי התמותה הגבוהים ביותר תוארו באלו עם דרגת קוצר נשימה הגבוהה ביותר, שימוש בשרירי עזר או נשימה פרדוקסאלית, בעת ההגעה לחדר מיון, ומדד Glasgow נמוך מ-15.
השטח מתחת לעקומת ROC (Receiver Operating Curve) במדגם הראשון עמד על 0.835 ובמדגם השני עמד על 0.794. תוספת מדד Charlson Comorbidity Index הובילה לשיפור יכולת ניבוי הסיכון לתמותה לאחר 60 ימים, עם שטחת מתחת לעקומה של 0.817 ו-0.770, בהתאמה.
Respiratory Research. 2015;16(151)
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!