במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology במהלך חודש אוקטובר מדווחים חוקרים על ממצאי מטה-אנליזה חדשה, מהם עולה כי 3.6% מהחולים עם מחלת קרוהן ו-5.3% מהחולים עם קוליטיס כיבית הלכו לעולמם לאחר ניתוח דחוף לכריתת מעי, אך בחולים עם שתי המחלות, הסיכון לתמותה לאחר ניתוח ירד משמעותית עם ניתוח אלקטיבי.
לאחר חיפוש בספרות הרפואית, החוקרים זיהו 18 מאמרים ושלושה תקצירים שדיווחו על תמותה לאחר-ניתוח בכ-67,000 חולים עם קוליטיס כיבית וקרוב ל-76,000 חולים עם מחלת קרוהן שנותחו לאחר שנת 1990.
בחולים עם מחלת מעי דלקתית שעברו ניתוח חירום תועדה פעילות מחלה חמורה יותר, עם סיכוי גבוה יותר לדרישה לניתוח בשל סיבוכים, כולל חסימה; ניתוחים לא-מתוכננים אלו בוצעו לעיתים קרובות יותר ע”י מנתחים כלליים. שיעורי התמותה לאחר ניתוח היו הרבה יותר נמוכים כאשר מדובר היה בניתוח אלקטיבי (0.6% עם מחלת קרוהן ו-0.7% עם קוליטיס כיבית), שלרוב בוצעו בגישה לפרוסקופית.
למרות שסיכון לתמותה של 0.6-0.7% הוא נמוך, בחירה נכונה של החולים מאפשרת הפחתה נוספת של שיעורי התמותה לאחר ניתוח. אעפ”י שלחוקרים אין נתונים מספקים להערכת ההשפעה של גיל על התמותה, מחקר קודם מצא כי הסיכון לתמותה לאחר ניתוח אלקטיבי היה נמוך עד 0.1% בחולים בגילאי 18-34 שנים עם מחלת מעי דלקתית ועד תחלואה נלווית אחת.
כאשר החוקרים סיווגו את הנתונים לפי מועד הניתוח הם מצאו כי שיעורי התמותה לאחר ניתוח פחתו לאורך הזמן בחולים עם מחלת קרוהן, אך לא חל שינוי בקרב חולים עם קוליטיס כיבית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי על רופאים להתאים את הטיפול הרפואי הטוב ביותר לחולים במטרה להימנע מניתוחים דחופים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!