ממחקר RE-VERSE AD עולה כי Idarucizumab הינו טיפול בטוח ויעיל להסגה מהירה של השפעות טיפול נוגד-קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים הנדרשים לניתוח או התערבות דחופים. ממצאי המחקר הוצגו בפוסטר במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology).

החוקרים מצאו כי מבין 39 חולים שטופלו ב-Dabigatran (פרדקסה) וטופלו ב- Idarucizumab, 36 השלימו את הפרוצדורה הדחופה, כאשר ב-92% הושג המוסטזיס תקין במהלך הפעולה. שניים מבין החולים האחרים פיתחו דמם חריג קל וחולה אחד פיתח דימום בינוני אך נשלט.

אף אחד מהחולים לא פיתח סיבוכי דמם 24 שעות לאחר הניתוח. למרות ששמונה חולים פיתחו מאוחר יותר אירועים חריגים חמורים, אף אחד מהאירועים הללו לא יוחס לטיפול ב- Idarucizumab.

החוקרים התמקדו באופן ספציפי בחולים עם פרפור פרוזדורים, שטופלו ב-Dabigatran במינון של 110 מ”ג (24 חולים) או 150 מ”ג (15 חולים), פעמיים ביום, למניעת אירוע מוחי. היבות הנפוצות ביותר לניתוח דחוף כללו שבר בעצמות (8 חולים) או דלקת חדה של כיס המרה (5 חולים).

כל 39 המשתתפים קיבלו טיפול תוך-ורידי ב- Idarucizumab במינון 5 גרם בשני עירויים נפרדים, במרווח של פחות מ-15 דקות. מדד dTT (Dilute Tjhrombin Time) או ECT (Ecarin Clotting Time) שימשו להערכת האחווז המקסימאלי של הסגת ההשפעה נוגדת הקרישה של Dabigatran בתוך ארבע שעות ממתן Idarucizumab. תוצאי סיום משניים כללו המוסטאזיס שסווג כתקין, חריג בדרגה קלה, חריג בדרגה בינונית, או חריג מאוד.

מבין 39 החולים, 36 השלימו ניתוח חירום. חולה אחד קיבל מינון יתר של Dabigatran ולא נדרש בסופו של דבר לדיאליזה דחופה לאחר טיפול ב- Idarucizumab. בשני החולים הנותרים תועדה נסיגה מוצלחת, אך עדיין לא היו יציבים לניתוח.

חציון הזמן עמד על 1.7 שעות בין מתן הטיפול הראשון ובין הניתוח. חציון שיעור ההסגה המקסימאלי עמד על 100%, כפי שנקבע לפי בדיקות dTT ו-ECT, עם עדות לנסיגת ההשפעה של Dabigatran בדימה שנלקחה לאחר העירוי הראשון.

בתחילת הדרך, חציון ריכוז Dabigatran בפלזמה עמד על 76 ננוגרם למ”ל. לאחר מתן העירוי הראשון של Idarucizumab, רק בחולה אחד נותר ריכוז Dabigatran לא-קשור מעל 20 ננוגרם למ”ל. מבירור הנושא עלה כי אותו חולה סבל מהפרעות סירקולטוריות/במחזור הדם עם אפשרות לפגיעה בתפקודי הקרישה.

בנוסף, בארבע השעות לאחר הטיפול מצאו החוקרים כי 26 מבין 28 חולים שהשלימו הערכה באמצעות dTT הערכים התנרמלו, כמו גם 30 מבין 34 חולים שנבדקו ע”י ECT.  בקרב חולים אלו שהשלימו הערכה לאחר 12 שעות, ב-81% מדד dTT היה נמוך מהגבול העליון של הנורמה וב-54% תועדו מדדי ECT מתחת לסף העליון.

אעפ”י שחולה אחד פיתח פקקת ורידים עמוקים שבעה ימים לאחר הטיפול, וחולה אחר אובחן עם אירוע מוחי איסכמי 26 ימים לאחר הטיפול, בשני המקרים לא ניתן טיפול אנטי-תרומבוטי בעת התייצגות בנוסף תשעה חולים הלכו לעולמם, שניים בתוך יומיים מהפרוצדורה ושלושה בתוך 90 ימים מהפרוצדורה. עם זאת, כל מקרי התמותה נבעו מהסיבות המקוריות לצורך בניתוח או ממחלות הרקע.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ