בחולים הנדרשים לטיפול באספירין, קלופידוגרל ואנטגוניסט לוויטמין K, הפסקת טיפול בקלופידוגרל לאחר שישה שבועות לא הפחיתה את שיעורי ההיארעות של דימומים מג’וריים ולא הביאה לעליה בשיעורי ההיארעות של אירועים איסכמיים.

במחקר אקראי בו נערכה השוואה בין משטר טיפול משולש במשך שישה שבועות אל מול משלב שכלל את כל שלוש התרופות למשך שישה חודשים, החוקרים מצאו כי אין עדיפות למשטר טיפול בן שישה שבועות על-פני משטר טיפול בן שישה חודשים בכל הנוגע לתוצא הסיום המשולב שכלל תמותה, אוטם שריר הלב, תרומבוזיס של התומכן, אירוע מוחי או דימום מג’ורי.

רופאים החוששים מפני אירועי דמם בחולים בסיכון מוגבר, ניתן לשקול קיצור של משך הטיפול המשולש. עם זאת, במידה וקיים חשש מפני סיבוכים איסכמיים (בחולים עם נגעים בהתפצלות או נגעים בעורק השמאלי הראשי) יש לשקול הארכת משך הטיפול, מאחר ולא נרשמה עליה בשיעור אירועי הדמם החמור ביותר או אירועי דמם מג’ורי עם טיפול משולש ממושך יותר. על הרופאים לשקול את הסיכון לדימומים והסיכון לאירועים איסכמיים בכל מקרה לגופו.

במסגרת מחקר ISAR-TRIPLE חולקו באקראי 614 חולים לאחר השתלת תומכן מצופה תרופה בשלושה מרכזים באירופה. כל החולים טופלו באספירין ואנטגוניסטים לוויטמין K וחולקו באקראי לטיפול בקלופידוגרל במשך שישה שבועות או שישה חודשים.

באשר לתוצא הסיום העיקרי לאחר תשעה חודשים שילוב של תמותה, אוטם שריר הלב, תרומבוזיס של התומכן, אירוע מוחי או דימום מג’ורי לא תועדו הבדלים בתוצאות הקליניות בין שני משטרי הטיפול. בדומה, לא תועד הבדל משמעותי באירועים איסכמיים או דימומים מג’וריים.

שיעור הדימומים מכל סוג עמד על 40% מהחולים לאחר תשעה חודשים עם טיפול משולש מקוצר ועל 38%  בקרב חולים שטופלו במשך שישה חודשים. ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

83% מכלל החולים במחקר אובחנו עם פרפור פרוזדורים, ועל-כן היו מועמדים לטיפול נוגד-קרישה להפחתת הסיכון לאירועים מוחיים או אירועים תרומבואמבוליים. בחולים עם תסחיף ריאתי, פקקת ורידים עמוקים, או אלו עם מסתם מכאני, גם הייתה התוויה לטיפול נוגד-קרישה.

במסמך קונצנזוס מטעם ה-ESC (European Society of Cardiology) בנוגע לטיפול אנטי-תרומבוטי בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפונים בתמונה של תסמונת כלילית חדה ומשלימים התערבות כלילית מילעורית, המומחים המליצו על טיפול משולש בחולים יציבים במשך חודש אחד בלבד לפני מעבר לטיפול נוגד-טסיות יחיד וטיפול נוגד-קרישה.

ממצאי מחקר ISAR-TRIPLE מספקים מקור להרגעה כי ההנחיות הללו הולמות, בעיקר מאחר וההמלצות התבססו על מחקר אקראי יחיד (WOEST) ועל נתונים תצפיתיים. למעשה,מהעדויות עולה כי על רופאים לקבל המלצות בהקשר זה על-בסיס הסיכון לדימומים ואירועים תרומבוטיים לפי מדד HAS-BLED ומדדי CHA2DS2-VASc.

מתוך כנס TCT

לידיעה במדסקייפ