בריאות הציבור-קידום בריאות

חשיבות מעקב אלקטרוקרדיוגרפי באמצעות מוניטור לבבי מוחדר לאחר אירוע מוחי קריפטוגני (N Engl J Med)

במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי מעקב אלקטרוקרדיוגרפי באמצעות מוניטור לבבי מוחדר (ICM או Insertable Cardiac Monitor) עדיף על מעקב קונבנציונאלי לזיהוי פרפור פרוזדורים לאחר אירוע מוחי קריפטוגני.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות הנוכחיות ממליצות על ניטור אלקטרוקרדיוגרפי במשך לפחות 24 שעות לאחר אירוע מוחי איסכמי, לשלילת פרפור פרוזדורים. עם זאת, משך וסוג הניטור היעילים ביותר טרם נקבעו, והגורם לאירועים מוחיים איסכמיים נותר לא-ידוע למרות הערכה אבחנתית מלאה ב-20-40% מהמקרים (אירוע מוחי קריפטוגני). לאבחנת פרפור פרוזדורים לאחר אירוע מוחי קריפטוגני השלכות על הטיפול.

החוקרים ערכו מחקר אקראי, מבוקר, שכלל 441 חולים, במטרה להעריך אם ניטור ארוך-טווח עם ICM הינה גישה יעילה יותר בהשוואה למעקב קונבנציונאלי לזיהוי פרפור פרוזדורים בחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני. חולים בגילאי 40 שנים ומעלה, ללא עדות לפרפור פרוזדורים במהלך לפחות 24 שעות ניטור אק”ג, חולקו באקראי בתוך 90 ימים מאירוע מוחי. תוצא הסיום העיקרי היה הזמן עד לאבחנה ראשונה של פרפור פרוזדורים (שנמשך למעלה מ-30 שניות) בתוך שישה חודשים. תוצאי הסיום המשניים כללו את הזמן עד לאבחנה ראשונה של פרפור פרוזדורים בתוך 12 חודשים.

מהתוצאות עולה כי לאחר שישה חודשים, אבחנת פרפור פרוזדורים נקבעה ב-8.9% מהחולים בקבוצת ההתערבות (19 חולים), זאת בהשוואה ל-1.4% מהחולים בקבוצת הביקורת (3 חולים) (יחס סיכון של 6.4, p<0.001). לאחר 12 חודשים, פרפור פרוזדורים אובחן ב-12.4% מהחולים בקבוצת ההתערבות (29 חולים), לעומת 2.0% מהחולים בקבוצת הביקורת (4 חולים) (יחס סיכון של 7.3, p<0.001).

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים על עדיפות ניטור אלקטרוקרדיוגרפי באמצעות מוניטור לבבי מוחדר לזיהוי פרפור פרוזדורים לאחר אירוע מוחי קריפטוגני.

N Engl J Med 2014; 370:2478-2486

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה