ממחקר עוקבה גדולה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Obstetrics and Gynecology, עולה כי שיעורי התחלואה האימהית החמורה עומדים על 2..9 מקרים ל-1,000 לידות ובמרבית המקרים נובעת מדימום לאחר-לידה (47.6%), הפרעות יתר לחץ דם (20.5%) וסיבוכים לבביים-ריאתיים (19%).
החוקרים ערכו ניתוח משני של הנתונים אודות 115,495 נשים ששרדו לידה בין השנים 2008-2011 ב-25 מרכזים רפואיים. הם התבססו על מערכת ניקוד לסיווג מקרים של תחלואה אימהית חמורה, שהחלו להופיע שוב בשנים האחרונות. מערכת הסיווג לקחה בחשבון מתן למעלה משלוש מנות עירוי כדוריות דם אדומות, אינטובציה של לפחות יממה, התערבות ניתוחית לא-צפויה, כשל איבר ואשפוז ליחידת טיפול נמרץ.
מבין 619 נשים שנדרשו להתערבות ניתוחית לא-מתוכננת (0.5%), 136 נשים הונשמו למשך לפחות יממה (0.1%), 323 נשים (0.3%) קיבלו למעלה משלוש מנות דם, 709 נשים (0.6%) אובחנו עם כשל איבר אחד לפחות ו-735 (0.6%) אושפזו ליחידות טיפול נמרץ.
מבין אלו, החוקרים סיווג 332 נשים עם תחלואה אימהית חמורה, על-בסיס מערכת הניקוד.
בנוסף לנוכחות שליה נעוצה, גורמים דוגמת צירים מוקדמים, טיפול לפני הלידה במדללי דם, עישון סיגריות, יתר לחץ דם, סוכרת וניתוח קיסרי קודם, נקשרו כולם עם סיכון מוגבר לתחלואה חמורה לאחר לידה.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים בעיקרון לפיו דימום לאחר לידה ויתר לחץ דם במהלך ההיריון אחראיים לחלק גדול מהתחלואה האימהית החמורה ומדגישים כי השקעת מאמצים נוספים בנושא צפויה להביא לשיפור משמעותי בטיפול בנשים, עם הפחתת שיעור הסיבוכים האימהיים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!