פרופ’ זיו בן-ארי, נשיאת “חץ” הארגון הישראלי לבריאות הכבד: “כ-75% (!) מהחולים בישראל עם דלקת כבד נגיפית כלל לא מודעים למחלתם. איתור ואבחון החולים הינה משימה בעלת חשיבות לאומית”

ח”כ יואל רזבוזוב, יו”ר ועדת הקליטה: ” יש בקרב עולי ברית המועצות לשעבר מספר גדול של עולים שנמצאים בקבוצת סיכון זו, וללא טיפול הם עלולים להימצא בסכנה גדולה. בגלל שמדובר במחלה שהתסמינים שלה מאוד קשים לזיהוי, יש לאתר את הנשאים ולטפל בהם בשלב מוקדם ככל שניתן”. 

דלקת כבד נגיפית הינה בעיה בריאותית ציבורית גלובאלית המשפיעה על מיליונים מדי שנה ועלולה לגרום לשחמת הכבד ולמוות. מדיון שהתקיים הבוקר בוועדת הקליטה בכנסת, עולה כי כ-75% מהחולים בישראל כלל לא מודעים למחלתם. במדינת ישראל אין מדיניות של בדיקת הנגיף בקבוצות סיכון באוכלוסייה ואין לה מידע מדויק לגבי כמות החולים. חלק עיקרי מקבוצות הסיכון הם עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. מאחר ומדובר במספר גדול מאד של חולים שכלל לא מודעים למחלתם ואינם מטופלים, מדינת ישראל עתידה לעמוד בפני עומס טיפולי וכלכלי אדיר על מערכות הבריאות עם התדרדרות המחלה אצל חלק מהנשאים לשחמת הכבד או סרטן הכבד, עד כדי צורך בהשתלת כבד.

נתונים עולמיים מצביעים על כך שהעלות למערכת הבריאות בגין טיפולים בסיבוכי דלקת כבד נגיפית מסוג הפטיטיסC   צפויה לעלות באופן דרסטי עד 2024 וזאת למרות ירידה במספר החולים. האבסורד הוא שבדיקה שעולה כיום 32 לכל אדם בקבוצות הסיכון יכולה למנוע משבר כלכלי של מערכת הבריאות בעתיד. במודל מחקרי שבוצע בישראל נמצא שסריקה להפטיטיס C וטיפול כדאי משיקולי עלות-תועלת.

חץ- הארגון הישראלי לבריאות הכבד הציג היום בוועדה טיוטת הצעה לתכנית לאומית למיגור דלקת כבד נגיפית אשר כוללת תכנית מניעת הפצת המחלה, איתור החולים הקיימים, אפשרויות טיפול והפחתת התחלואה והתמותה. ההמלצה להתחיל לאתר את הנשאים של נגיף הפטיטיס C בקבוצות הסיכון בישראל כמו אנשים קבלו עירוי דם ותוצריו לפני 1992 ובמגזר העולים ממדינות חבר העמים והפנייתם לברור, מעקב וטיפול אנטי-נגיפי.

דלקת כבד נגיפית הינה בעיה בריאותית ציבורית גלובאלית המשפיעה על מיליונים מדי שנה וגורמת לשחמת הכבד וסיבוכיה ולמוות. וירוס ההפטיטיס C לדוגמא, מועבר בעיקר באמצעות חשיפה לדם מזוהם דרך עירויים (דרך הדבקה נפוצה עד 1992), זריקות מזוהמות, שיתוף במחטים ומזרקים ולעיתים נדירות על ידי אם נשאית לילוד ובאמצעות מגע מיני. לנגיף הזה אין חיסון, בעולם לפי הערכה יש כ-180 מיליון אנשים הסובלים מהמחלה וכי כל שנה נדבקים ממנה כ-4 מיליון בני אדם. הפטיטיס C אחראי לכ-50% ממקרי סרטן הכבד ולשליש מהשתלות הכבד בעולם. במרבית המקרים המחלה היא ללא תסמינים.

ח”כ יואל רזבוזוב, יו”ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: “יש בישראל אוכלוסיות שלמות שנמצאות בסיכון מוגבר לחלות במחלה. עלינו לשלב כוחות ולהגביר אצלן את המודעות לעניין. כיו”ר ועדת העלייה הקליטה והתפוצות ראיתי לנכון לערוך דיון בנושא כי יש בקרב עולי ברית המועצות לשעבר מספר גדול של עולים שנמצאים בקבוצת סיכון זו, וללא טיפול הם עלולים להימצא בסכנה גדולה. בגלל שמדובר במחלה שהתסמינים שלה מאוד קשים לזיהוי, יש לאתר את הנשאים ולטפל בהם בשלב מוקדם ככל שניתן”. 

פרופ’ זיו בן-ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי שיבא תל השומר ונשיאת חץ הארגון הישראלי לבריאות הכבד: “ארגון הבריאות העולמי מאד מוטרד מדלקת כבד נגיפית ומההשלכות הרפואיות והכספיות העולות שלה. בישראל, כ-75% (!) מהחולים כלל לא מודעים למחלתם. התמודדות נכונה עם המחלה תלויה באיתור ,אבחון וטיפול בחולים, לכן זוהי משימה בעלת חשיבות לאומית ואם לא נערך בזמן ניהיה צפויים לעומס טיפולי ניכר על מערכת הבריאות בישראל “.

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית והושגה פריצת דרך באופן הטיפול במחלה. הטיפולים האנטי נגיפיים החדשים הקיימים כבר, וטיפולים נוספים הצפויים להיות זמינים בשנים הקרובות, פועלים ישירות כנגד הנגיף ופוגעים במעגל החיים שלו. טיפולים אלו, ברב המקרים, יכולים להביא לריפוי מלא של המטופלים. “ישנה חשיבות רבה של אבחון המחלה בשלב מוקדם ככל שניתן”, מוסיפה בן-ארי.