בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואי-ספיקת לב, או בסיכון גבוה לאי-ספיקת לב, אין מניעה מטיפול במעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase-4) להפחתת רמות הסוכר בדם, כך טוענים מומחים במהלך כנס ה-World Diabetes Congress.

לדברי המומחים, יש לעקוב בקפידה אחר החולים הללו במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול, לאור ממצאים חדשים ממחקר SAVOR-TIMI 53 (Saxagliptin Assessment of Vascular Outcomes Recorded in Patients with Diabetes Mellitus TIMI 53), שהעידו על מקרים של אי-ספיקת לב הקשורים בטיפול ב-Saxagliptin, בעיקר במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול התרופתי.

פרופ’ איתמר רז, מבית החולים הדסה בירושלים, שדיווח על הנתונים החדשים בכנס, הסביר כי ההבדלים באשפוזים עקב אי-ספיקת לב היו מאוד קטנים ולא-משמעותיים בין חולים שטופלו ב-Saxagliptin ובין מטופלים בפלסבו. כמו כן, לא זוהו עדויות לפיהן במשתתפים שטופלו ב-Saxagliptin תועד מהלך מסובך יותר של אי-ספיקת לב במהלך האשפוז.

פרופ’ רז הסביר למשתתפים כי להערכתו הממצאים לפיהם חלה עליה קלה בסיכון לאי-ספיקת לב עם Saxagliptin מעידים על קשר אמיתי, וככל הנראה מדובר בהשפעה של כלל משפחת התרופות, לאור מגמה לפיה חלה עליה בשיעור האשפוזים עקב אי-ספיקת לב גם במחקר EXAMINE (Examination of Cardiovascular Outcomes with Alogliptin versus Standard of Care in Patients with Type 2 Diabetes Mellitus and Acute Coronary Syndrome) עם מעכב DPP-4 אחר, Alogliptin.

עם זאת, המנגנון בבסיס הקשר אינו-ידוע לדוגמא, במחקר SAVOR-TIMI 53 החוקרים לא מצאו עדויות להשפעה ישירה של Saxagliptin על שריר הלב. מנתוני מחקר VIVIDD עם מעכב DPP-4 אחר, Vildagliptin, שניתן לחולים עם אי-ספיקת לב שהיו במעקב במשך שנה אחת, לא הודגמה עליה באי-ספיקת לב בחולים שטופלו בתרופה, אך זוהתה עליה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

לרוע המזל, אין נתונים מבדיקות אקו-לב ממחקרי SAVOR-TIMI 53 או EXAMINE להערכה מקיפה יותר של סוגי אי-ספיקת לב.

בתום הדיון שארך כשעתיים והסתיים בדיון פאנל מומחים שכלל את פרופ’ רז ומומחים נוספים, סוכם כי עדיין אין ממצאים חד-משמעיים באשר לטיפול במעכבי DPP-4 ואי-ספיקת לב.

המחלוקת בנושא עלתה בעקבות תוצאות מחקר SAVOR-TIMI 53 ו-EXAMINE ונידונו במהלך כנס ה-European Association for the Study of Diabetes שנערך בספטמבר.

הרושם הוא כי הוספת טיפול בסולפוניל-אוריאה או אינסולין בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואי-ספיקת לב כרוכה בסיכון בהיקף דומה, לכל הפחות. לדברי המומחים, מאחר ותרופות אלו מעלות את הסיכון להיפוגליקמיה, ולמרות שלא יגרמו בהכרח לבעיות לבביות נוספות, מדובר באוכלוסיה פגיעה.

ההמלצה של קרדיולוגים להימנע מטיפול במעכבי DPP-4 בחולים עם אי-ספיקת לב עד לפרסום נתונים נוספים בנושא מבוססת על ההנחה כי ישנן אפשרויות טיפול אחרות. עם זאת, המציאות היא כי אפשרויות טיפול אחרות עשויות להיות בעלות השפעות שליליות גם כן, ולמעשה עשויות אף להיות גרועות יותר.

מהעדויות הזמינות בנושא עולה כי באופן תיאורטי, מעכבי DPP-4 עשויים להוביל לשכיחות נמוכה יותר של אי-ספיקת לב, אך מהנתונים עד כה עולה ההיפך. המומחים סיכמו כי יש להמתין לתוצאות מחקרים גדולים יותר להערכת הטיפול במעכבי DPP-4 במטרה להבין טוב יותר את הנושא.

מתוך כנס ה- World Diabetes Congress

לידיעה במדסקייפ