לתוכנית לחצו כאן בבקשה

אמב”י – ארגון מגמגמים בישראל מציין את שבוע הגמגום בישראל בין התאריכים
10-16.11.13. במסגרת השבוע יתקיימו מספר פעילויות וביניהם שני אירועים מרכזיים בתל אביב 11.11.13 ובחיפה 13.11.13.

80,000 מגמגמים יש בישראל 1% מהאוכלוסייה.

נתון מפתיע? בוודאי כי הם אף פעם לא העזו להשמיע קול. כן, זה הסיוט הגדול שלהם לדבר.

בעוד שישנם מגמגמים שחיים חיים נורמליים, מפתחים קשרים, מצליחים בעבודה ובחיים, יש אנשים שמסתגרים בעצמם, שאף אחד לא יפנה אליהם ושהם לא יצטרכו להגיד כלום לאף אחד. במקרים הקשים והקיצוניים, חלקם אף מעמידים פנים שהם אילמים.

משימות פשוטות כמו להציג את עצמך ולהגיד את השם שלך הופכות למשימות שנראות לפעמים כמו נצח. חוסר היכולת או הפחד המשתק להזמין במסעדה, לשאול שאלה את המורה, לעבור ראיון עבודה (סיטואציה מפחידה בפני עצמה), להתחיל עם בחור/ה וכד’ מביא רבים מהמגמגמים למצב בו הם מסתגרים מהעולם.

הגמגום מלווה לעיתים רבות בצלילים מוזרים, עוויתות בפנים ופידבק שלילי מהסביבה, שגורמים לאדם המגמגם לרצות להיעלם מפני הקרקע. הפידבקים השליליים גורמים לבעיות פסיכולוגיות שלעיתים רבות מלוות את האדם גם אם שיפר משמעותית או הפסיק לגמגם.

כמובן שישנן דוגמאות גם למקרים ההפוכים, אך כל עוד אין באמת הסבר מחקרי/רפואי/מדעי לגמגום, כאשר ישנן מספר סיבות שעולות בהקשר זה, כגון: הסבר גנטי, הסבר פסיכולוגי/טראומטי, הסבר של כשל מולד במיתרי הקול וכדומה, לא באמת יימצא אבטיפוס. ישנם מספר טיפולים שונים, שמבטיחים הקלה בדיבור, אבל בעקבות הסיבות הרבות וחוסר הידיעה לגבי מקור הגמגום, הטיפול יעזור לחלק, אך יישאר ציבור גדול ללא מענה, במיוחד כשמדובר במקרים הקשים יותר.

חשוב לציין, שאדם מגמגם הוא אדם נורמטיבי לחלוטין, עם יכולות קוגנטיביות, מוטוריות, רגשיות וכיו”ב כמו כל אדם אחר. ולא, זה לא ברור מאליו ובמיוחד שניצב מולך בנאדם שמאדים ומעוות את כל פניו כדי להוציא מילה מפיו.

פרטים נוספים באתר אמב”י – http://www.ambi.org.il/