במחקר גרמני שפורסם השנה ב-JAMA נמצא כי אצל נשאי החיידק  הליקובקטר פילורי נמצא סמן גנטי המשפיע על אופי המעורבות של החיידק בגוף; נמצא כי ביטוי נמוך של הסמן (TLR1) קשור להגנה מפני הידבקות בחיידק, ואילו ביטוי גבוה קשור לסיכון מוגבר להדבקה, כנראה באמצעות תגובה נוגדת דלקת המעכבת את המערכת החיסונית בגוף. יתכן כי בדיקה גנטית עתידית, בהינתן שהממצאים יאושרו באוכלוסיות נוספות, תאפשר להעריך את הסיכון להדבקה.

בכתבה שפורסמה הבוקר ב’הארץ’ נכתב כי חוקרים מ’קפלן’ מצאו כי בישראל, 24.7% מהילדים עד גיל 5 (בהתבסס על ילדים מ-14 פעוטונים במרכז הארץ) הם נשאים של החיידק הליקובקטר פילורי. זוהי שכיחות גבוהה פי 2.5-5 של הידבקות בחיידק הליקובקטר פילורי מאשר במדינות המערב (בגרמניה למשל, שיעור ההדבקה עומד על כ-6.5% ובצרפת על 10.6%). לדברי החוקרים, כ-30% מהתינוקות עלולים להדבק בחיידק במהלך השנה הראשונה לחייהם. כמו כן, באוניברסיטת תל אביב נבחנה שכיחות ההדבקה בחיידק במתבגרים ומבוגרים צעירים ונמצא כי עד גיל 20, שכיחות ההדבקה עמדה על למעלה מ-25%, וכי במגזר הערבי השכיחות כמעט וכפולה.

לכתבה מאת דן אבן ב’הארץ’