בריאות הציבור-קידום בריאות

שילוב מבחני זיכרון עם בדיקות הדמיה של המוח לזיהוי מוקדם של מחלת אלצהיימר (מתוך כנס Alzheimer’s Association International Conference)

שילוב של מבחני זיכרון ובדיקות הדמיה של המוח עשוי לסייע בזיהוי השלבים המוקדמים ביותר של מחלת אלצהיימר, עוד לפני הופעת התסמינים, תקופה בה התועלת הרבה ביותר לאמצעים להאטת מהלך המחלה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.

מהמחקר עולה כי זיכרון אפיזודי ירוד בהקשר של הפרעה בתפקוד הסינפטי וריכוז עמילואיד מוגבר עשויים לסייע בזיהוי מבוגרים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין בסיכון גבוה להתקדמות למחלת אלצהיימר. הממצאים הוצגו במהלך כנס ה-AAIC (Alzheimer’s Association International Conference).

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם בדיקות זיכרון ותפקוד ניהולי במבוגרים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין מעידים על שלמות הסינפסה, באמצעות בדיקות FDG-PET (Fluorine-18 Fluorodeoxyglucose Positron Emission Tomography) ו-PiB PET (C11 Pittsburgh Compound B).

החוקרים ביקשו לקבוע אם בנבדקים הבריאים עם מדדים נמוכים יותר במבחני זיכרון ויכולת חשיבה זוהו גם פלאקים נרחבים של עמילואיד ונזק עצבי באזורים במוח המעורבים במחלת אלצהיימר פרה-קלינית.

מדגם המחקר כלל 129 מבוגרים בגילאי 65-87 שנים עם מדד Clinical Dementia Rating Score של 0.

החוקרים מצאו כי נטל העמילואיד והפגיעה בתפקוד הסינפסה ניבאו באופן בלתי-תלוי את תפקוד הזיכרון האפיזודי. בנבדקים עם בדיקות זיכרון פחות טובות תועדה קליטה מוגברת בבדיקת PiB ומטבוליזם נמוך יותר של FDG באזורים במוח המעורבים לעיתים קרובות במחלת אלצהיימר.

עם זאת, לא כל השינויים בזיכרון נובעים מפלאקים של עמילואיד. בחלק מהחולים מדדי הזיכרון היו גרועים יותר ומטבוליזם FDG היה נמוך יותר, אך עם בדיקת PiB תקינה. שינויים אלו בזיכרון עשויים לנבוע משינויים מוחיים שאינם על-רקע מחלת אלצהיימר או שייתכן ושינויים אלו מופיעים מוקדם יותר ומקדימים פלאקים של עמילואיד או פועלים כזרז העשוי להוביל לפלאקים של עמילואיד.

באלו עם תוצאות פחות טובות במבחנים להערכת התפקוד הניהולי, מעבר לזיכרון, תועד מטבוליזם FDG נמוך יותר (הפרעה בתפקוד הסינפסה) אך עם סריקת PiB תקינה (ללא משקעי עמילואיד).

בחולים משכילים יותר נרשם תפקוד תקין במבחני זיכרון, למרות מטבוליזם מופחת של FDG וקליטה מוגברת של PiB. מכאן עולה כי השכלה עשויה להגן על התפקוד הקוגניטיבי בשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר פרה-קלינית.

ייתכן כי אנשים משכילים יותר שומרים על היכולות הקוגניטיביות שלהם לפרק זמן ארוך יותר, למרות עדויות לשינויים דמויי-מחלת אלצהיימר במוח. מכאן עולה כי ייתכן ומבחני זיכרון אינם מהווים את הכלי הטוב ביותר לזיהוי חולים בשלבים הפרה-קליניים של מחלת אלצהיימר. עם זאת, בימים אלו מפתחים מבחנים רגישים יותר על-מנת להתגבר על בעיה זו.

מהממצאים עולה כי הפרעה בתפקוד הזיכרון, לפי מטבוליזם של FDG וקליטת PiB עשויה לסייע בזיהוי חולים בסיכון גבוה להתקדמות לדמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר.

מתוך כנס Alzheimer’s Association International Conference

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה