בריאות הציבור-קידום בריאות

תרופות סטימולנטיות עשויות להגן מפני שימוש לרעה בתרופות בילדים עם ADHD (מתוך Br J Psych)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת British Journal of Psychiatry, עולה כי טיפול בתרופות סטימולנטיות מפחית את הסיכון להפרעות התמכרות ושימוש לרעה במתבגרים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder).

במחקר פרוספקטיבי גדול בחנו החוקרים את ההשפעה של טיפול בתרופות ממריצות על הופעת הפרעות שימוש בחומרים בחולי ADHD ומצאו כי במתבגרים עם ADHD, שלא קיבלו טיפול בתרופות סטימולנטיות חלה עליה של פי שתיים בסיכון להתפתחות הפרעות הקשורות בשימוש בחומרים, בהשוואה למקביליהם שקיבלו טיפול זה.

במתבגרים לא-מטופלים עם ADHD נרשמה גם עליה של פי 2.6 בסיכון להתפתחות הפרעות שימוש בחומרים, בהשוואה לקבוצת ביקורת של משתתפים בריאים, בגיל תואם.

החוקרים מצאו כי לתרופות סטימולנטיות השפעה מגנה על התפתחות הפרעות שימוש בחומרים במתבגרים, וכי בילדים שהחלו בטיפול זה בגיל צעיר יותר ההשפעה המגנה הייתה טובה יותר. הם לא הצליחו לזהות כל השפעה על התפתחות תלות בניקוטין.

להערכת ההשפעה של טיפול בממריצים על הסיכון להתפתחות הפרעות שימוש בחומרים ותלות בניקוטין, החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, שכלל 505 מתבגרים עם ADHD שגויסו ממחקר German International Multicenter ADHD Genetics Study, ו-223 ביקורות בריאות, שגויסו מתיכונים באותו אזור גיאוגרפי.

בתחילת המחקר השלימו החוקרים הערכה ל-ADHD, הפרעות התנהגות (Conduct Disorder) והפרעת התנגדות (Oppositional Defiant Disorder). מדגם המחקר כלל 327 חולים עם ADHD שטופלו בתרופות ממריצות ו-61 חולים שלא קיבלו טיפול זה.

במהלך מעקב ממוצע של 4.4 שנים מתחילת המחקר, כל המשתתפים עברו הערכה רטרוספקטיבית של צריכת אלכוהול, סמים וניקוטין.

החוקרים מצאו כי בקרב אלו עם ADHD, טיפול בסטימולנטים לווה בסיכון מופחת להפרעות שימוש בחומרים, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול זה, גם לאחר תקנון להפרעת התנהגות והפרעת התנגדות (יחס סיכון של 1.91). עם זאת, לא זוהה קשר עם סיכון מופחת לתלות בניקוטין (יחס סיכון של 1.12).

החוקרים לא זיהו הבדלים בשימוש בחומרים בין אלו שנטלו טיפול בתרופות ממריצות ובין ביקורות בריאות. הם גם מצאו כי במשתתפים שהחלו בטיפול בממריצים בגיל צעיר יותר, הסיכון להתפתחות הפרעות שימוש בחומרים היה נמוך יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לטיפול בתרופות סטימולנטיות השפעה מגנה על התפתחות הפרעות שימוש בסמים ואלכוהול.

Br J Psych. Published online July 11, 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה