השינוי המוקדם ביותר בו ניתן להבחין במחלת האלצהיימר (AD) הוא הצטברות של פלאק עמילואידי במח, אך ניתן להבחין בו בדרך כלל רק לאחר שנגרם כבר נזק נוירולוגי. אבחנה מוקדמת של AD, לפני שנגרם נזק נוירולוגי בלתי הפיך חיונית להתערבות כיום, כמו גם לשם המשך פיתוח של טיפולים חדשים. סריקת PiB-PET ועמילואיד-CSF הם סטנדרט הזהב לזיהוי מוקדם של AD, אם כי ישנן מגבלות בשימוש בהן בסריקות באוכלוסיה גדולה.
הפתולוגיה הקשורה למחלת האלצהיימר נגרמת אמנם קודם כל במח, אך חלק מהשינוייים המשמעותיים שנגרמים בשל המחלה מתרחשים גם ברקמות אחרות, כולל ברשתית, הקלה והנגישה יותר לבדיקה. במחקרים בעבר נמצא כי השינויים בכלי הדם ברשתית ודגנרציה שלהם קשורה למחלת האלצהיימר. במחקר זה ניתחו החוקרים דימויים של הרטינה ממטופלים שסבלו מ-AD וכן מנבדקי ביקורת בריאים שהשתתפו במחקר באוסטרליה (AIBL Australian Imaging, Biomarkers and Lifestyle Flagship Study of Ageing), שבחן את השינויים בכלי הדם ברשתית בהקשר של הצטברות פלאק עמילואידי במח.
את הדימויים של הרשתית של משתתפי המחקר ניתחה תוכנה שבדקה אחר שינויים של 19 פרמטרים בכלי הדם ברטינה, כמו עוביים או ההסתעפות שלהם וחושב גם היחס בין כלי הדם העורקיים והורידיים הקטנים (AVR) בכל משתתף. כמו כן נערכו בדיקות נוספות של הפרמטרים הללו בהקשר בשל נטל הפלאק במח לפי סריקות PiB-PET גם ב-45 מהמשתתפים הבריאים.
החוקרים מצאו כי יש קשר בין שינויים בפרמטרים בכלי הדם ברטינה, להצטברות של פלאק עמילואידי ניאו קורטיקלי ולמחלת האלצהיימר. שינויים בכלי הדם ברשתית נמצאו שונים במטופלים עם AD ב-13 מהפרטמטרים שנבחנו, כששניים מהם, אסימטריה בהתסעפות הורידית, כמו גם ביחס האורך לקוטר של הארטריולות היו שכיחים גם בנבדקים בריאים שהראו נטל פלאק גבוה (בסריקות ה- PET-PiB) .
החוקרים מסכמים כי לניתוח של דימויי הסריקות של הרשתית תועלת אפשרית לשמש כחלק מן הסריקות לגילוי מוקדם של אלצהיימר או בניטור של התקדמות המחלה ושל התגובה לטיפול.
Translational Psychiatry (2013) 3, e233
Published online 26 February 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!