הנחיות חדשות בנוגע לטיפול ב-Bell’s Palsy (מתוך Neurology)

עדויות מעודכנות מחזקות את ההמלצות למתן טיפול בסטרואידים, דוגמת פרדניזון, לחולים עם Bell’s Palsy, ומוסיפות כי ייתכן ואין תועלת להוספת טיפול אנטי-ויראלי. ההנחיות החדשות לטיפול ב-Bell’s Palsy מבוססות על עדויות שמקורן משנת 2001 מטעם ה-AAN (American Academy of Neurology).

לדברי המומחים, היקף העדויות התומךת במתן סטרואידים גדל. בפעם האחרונה, הם סיכמו כי ככל הנראה מדובר בגישה יעילה, וכעת קובעים כי בסבירות גבוהה מדובר בגישה יעילה. מדובר בהמלצה בדרגה A, בעוד שבעבר מדובר היה בהמלצה בדרגה B. הם מדגישים כי למרות שסטרואידים זכו עתה להמלצה בדרגה A לטיפול ב-Bell’s Palsy, אין המשמעות כי הטיפול מומלץ לכל החולים.

שינוי משמעותי נוסף נוגע לעדויות בנוגע לתועלת של טיפול אנטי-ויראלי. בעוד שההנחיות הקודמות קבעו כי לטיפול אנטי-ויראלי תועלת אפשרית, ההנחיות החדשות הן שליליות ומוכיחות כי אין תועלת בטיפול זה, אם כי המחקרים בנושא היו חסרים עוצמה סטטיסטית לשלילת אפשרות של תועלת מתונה.

הסקירה החדשה כללה שלושה מחקרים, שפורסמו בשנת 2002 (דרגה II), 2007 (דרגה III) ו-2008 (דרגה I), שהשוו את תוצאות הטיפול בחולים עם Bell’s Palsy שנטלו סטרואידים, אל מול התוצאות באלו שלא קיבלו טיפול בסטרואידים.

שני המחקרים בדרגה חילקו באקראי חולים לפרדניזולון או פלסבו, ושניהם הדגימו עליה משמעותית בסבירות להחלמה מלאה באלו שחולקו לטיפול בסטרואידים; הסיכון להבדלים לטובת סטרואידים עמד על 12.8% (מחקר משנת 2007) ו-15% (מחקר משנת 2008), בהתאמה.

תופעות לוואי הקשורות לסטרואידים נטו להיות מינוריות וזמניות, הנפוצות בהן כללו נדודי שינה ודיספפסיה.

המומחים סבורים כי אין מקום לבחון עוד את הטיפול בסטרואידים, שכן ידוע היטב כיצד אלו פועלים. עם זאת, יש לערוך מחקרים לזיהוי המינון האופטימאלי ותזמון מתן סטרואידים, ולקבוע את ההשפעות של סטרואידים בילדים ואוכלוסיות ספציפיות אחרות.

החוקרים זיהו שמונה מחקרים שבחנו את התוצאות בחולים שטופלו בתכשירים אנטי-ויראלים. חמישה מהמחקרים דורגו בדרגה IV עקב העדר הערכה בלתי-תלויה ולא-אובייקטיבית.

מבין היתר, שני מחקרים שפורסמו בשנת 2007 ובשנת 2008, דורגו בדרגה I. שניהם השוו את התוצאות בחולים שחולקו באקראי לטיפול אנטי-ויראלי או פלסבו, והשוו את התוצאות בחולים שנטלו טיפול אנטי-ויראלי עם סטרואידים, אל מול חולים שטופלו בסטרואידים בלבד. אציקלוביר ניתן בכל המחקר, למעט אחד (בו ניתן ולציקלוביר).

אף אחד מהמחקרים בדרגה I לא הדגים שיפור משמעותי עם טיפול אנטי-ויראלי, בהשוואה לפלסבו. לא זוהתה תועלת משמעותית להוספת טיפול אנטי-ויראלי לסטרואידים, בהשוואה לטיפול בסטרואידים בלבד.

עם זאת, לא ניתן לשלול תועלת מתונה של עד 7%. מהעדויות עולה כי אין קשר משמעותי בין טיפול אנטי-ויראלי ובין תוצאות טובות יותר, אך העדויות חסרות דיוק סטטיסטי. הוספת טיפול אנטי-ויראלי לסטרואידים להגברת הסבירות להחלמה של תפקוד עצב הפנים זכתה להמלצה בדרגה C.

אף אחד מהמחקרים לא הדגים עליה משמעותית בתופעות לוואי בחולים שנטלו טיפול אנטי-ויראלי. עם זאת, ייתכן והטיפול מתאים לחלק מהחולים עם Bell’s Palsy, דוגמת חולים עם סוכרת שבירה מאוד, שעשויים לא לסבול היטב טיפול בסטרואידים, אלו שפיתחו פסיכוזה על-רקע טיפול בסטרואידים בעבר, ואלו עם השמנת יתר חולנית.

Neurology. 2012;79:1-5. Published online November 7, 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה