עם הכנסת החיסון נגד נגיף הרוטה כחיסון שגרתי בסל הבריאות ‏ חלה ירידה משמעותית בתחלואת ילדים מנגיף זה כך עולה ממחקר שביצעה היחידה למחלות זיהומיות בילדים בסורוקה

בשנים 2011-2006

בכל שנה גורם נגיף הרוטה לכ?125 מיליון מקרי שלשולים בעולם והנגיף הוא הגורם העיקרי לשלשולים בקרב ילדים קטנים שגילם פחות מחמש. מספר הילדים הנפטרים מדי שנה עקב זיהום מנגיף הרוטה מוערך בכחצי מיליון  – רובם במדינות מתפתחות. מקרי המוות הרבים במדינות העולם השלישי מתרחשים עקב חוסר נגישות לשירותי רפואה מתקדמים היכולים לטפל במקרים של התייבשות באמצעות מתן נוזלים דרך הווריד.

בעולם המערבי, הנגיף אמנם גורם למוות לעתים נדירות, ואולם הוא גורם לסבל רב בקרב הילדים החולים ולעלויות כספיות ניכרות. נגיף הרוטה הוא הגורם העיקרי לאשפוז על רקע שלשולים – 40%-30% ממקרי האשפוז על רקע שלשולים נגרמים עקב הידבקות בנגיף.

רוב הילדים נדבקים בגיל 15-3 חודשים. חודשי ההדבקה השכיחים ביותר הם מנובמבר עד אפריל.

ההדבקה השכיחה ביותר נגרמת ממגע עם אדם נגוע או עם חפץ מזוהם בנגיף וממגע עם הפרשות צואתיות שבהן הוא נמצא. הנגיף עובר מאדם לאדם לפני התחלת השלשולים או במהלכם.

התחלת המחלה, מלווה לרוב בחום ובהקאות הנמשכים בין יום אחד לשלושה ימים. במקביל או בהמשך, מתפתחים שלשולים מימיים בכמות גדולה. איבוד הנוזלים עקב השלשולים וההקאות בקרב ילדים צעירים יכול להיות מהיר ומשמעותי ולגרום להתייבשות ולחוסר איזון של מלחים בדם עד כדי סכנת מוות, אם לא ניתן טיפול מתאים בזמן.

במחקר שביצע צוות היחידה למחלות זיהומיות בילדים בסורוקה בראשותו של פרופ’ רון דגן, נבדקו היקפי תחלואת ילדים בנגיף הרוטה ואשפוזם בבית החולים על רקע זה בשנים 20062011. במהלך שנים אלה, אותרו כל הילדים שסבלו מוירוס רוטה. 

מספר הילדים החיים באזור הנגב ידוע וישנו רק מרכז רפואי אחד המטפל בכולם – לכן ניתן ללמוד ממחקר כזה על הכיוונים בשכיחות של פניות לבית החולים עקב זיהומים מהנגיף. יתר על כן, בדרום הארץ ישנו מספר לידות גדול הן של יהודים והן של בדואים החיים בנפרד ובעלי אורח חיים שונה. השוואה בין אוכלוסיות אלו מלמדת על התנהגות הנגיף ועל התגובה לחיסון.

פרופ’ רון דגן: “בעונת נגיף הרוטה (חודשים נובמבר עד אפריל), הוא מהווה יותר מ?70% מכלל מקרי השלשולים. בעונה זו, אחד מתוך עשרה ילדים בני פחות משנתיים, מתאשפז בשל נגיף הרוטה. התחלואה בווירוס זה היא אחת מסיבות האשפוז המובילות בקרב ילדים שגילם פחות מחמש. לפני הכנסת החיסון לארץ הנגיף היה הגורם לכ?5,000 אשפוזים בשנה. זהו מספר עצום, בייחוד כאשר מבינים שרובם הגדול של האשפוזים קורה בטווח של מספר חודשים קטן, מצב הגורם לעומס עצום בבתי החולים. מדובר ביותר מ?12,000 ימי אשפוז בכל המדינה”.

כיום, קיים חיסון כנגד הנגיף שניתן לתינוקות דרך הפה והוא יעיל במעל 90% במניעת מחלה המצריכה שימוש בחדרי מיון או אשפוז תינוקות רכים מגיל חדשיים. החיסון כנגד נגיף הרוטה נרשם בארץ בשנת 2008 וניתן היה לרכוש אותו במחיר מסובסד. כ?25% מהיהודים קנו וחיסנו את ילדיהם, אולם הורים במגזר הבדואי לא קנו כלל את החיסון.

בקרב המגזר היהודי אכן ניכר שיפור בשנים 2010-2008, אך מדובר בשיפור שתאם את מידת השימוש כ?25% ירידה בהגעה לבית החולים.

בינואר 2011 נכנס החיסון לסל הבריאות כחיסון שגרתי וניתן בשלוש מנות: מנה ראשונה ניתנת עד גיל 15 שבועות ואת המנה האחרונה יש לסיים עד גיל 8 חודשים”.

תוצאות המחקר הראו שלאחר הכנסת החיסון בשנת 2011 נרשמה ירידה של 75% במספר הילדים שגילם פחות משנה שפנו לבית החולים על רקע נגיף הרוטה. 

הילדים הצעירים שחוסנו מנעו הדבקה של ילדים גדולים יותר, כך שגם בגילים מבוגרים יותר נמדדה ירידה באשפוזים. יתר על כן, בשתי האוכלוסיות (הבדואית והיהודית) נמדד אותו סדר גודל של הגנה. זו עובדה חשובה שכן מתן החיסון ללא תשלום על?ידי המדינה, תרם לירידת התחלואה גם במשפחות במצב סוציו?אקונומי נמוך החיות בצפיפות גדולה, שלא יכלו להרשות לעצמן את רכישת החיסון לפני שהוכנס כחיסון שגרתי.

מדובר בירידה של כ?8000 ימי אישפוז ברמה הארצית. נמצא שלילד שקיבל לפחות שתי מנות חיסון, מוגן מאשפוז בבית חולים ביותר מ?90%.

פרופ’ דגן מוסיף: “הכנסת החיסון כנגד נגיף הרוטה לחיסון שגרתי בישראל הביאה לירידה דרמטית בשימוש בבתי חולים כולל אשפוזים, תוך פחות משנה מאז הכנסתו. זהו סיפור הצלחה אדיר עם השלכות ניכרות על הבריאות של ילדי ישראל וכן על העומס הנפשי והכלכלי של המשפחות”.

נמסר על ידי:

ענבר גוטר, דוברת

שרון אדרי, ע’ דוברת