בריאות הציבור-קידום בריאות

השפעת השימוש במכשיר CPAP על מבנה עורקי התרדמה בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה (Respiratory Research)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Research עולה כי במהלך ששת חודשי הטיפול הראשונים במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) בחולים עם תסמונת דום נשימה בשינה (OSAS או Obstructive Sleep Apnea Syndrome) חלה ירידה בעובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי הצוואר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש במכשיר CPAP על עובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי התרדמה בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה.

החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי במהלך 12 חודשים, בבית חולים אוניברסיטאי שכלל 50 חולים עם אבחנה חדשה של תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה, שטופלו במכשיר CPAP או בגישת טיפול שמרנית. עובי שכבת אינטימה-מדיה נקבע באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד דופלר משני עורקי התרדמה, שנערכה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ושנה אחת.

28 חולים טופלו במכשיר CPAP ו-22 בגישת טיפול שמרנית, ללא הבדל משמעותי בגיל המשתתפים, מדדי BMI, מדדי ESS, AHI, ריוויון חמצן בדם או תחלואה נלווית. במהלך שישה חודשים החולים השתמשו במכשיר ה-CPAP במשך 4.0 שעות בלילה, ולאחר שנה אחת, השימוש הממוצע במכשיר עמד על 4.7 שעות בלילה. עובי שכבת אינטימה-מדיה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת, עמד על 758 מיקרון, 721 מיקרון ו-705 מיקרון, בקבוצת המטופלים במכשיר CPAP, בהשוואה ל-760 מיקרון, 770 מיקרון ו-778 מיקרון עם טיפול שמרני (p=0.002).

בקרב משתתפים ללא מחלות לב וכלי דם (24 חולים), עובי שכבת אינטימה-מדיה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת, עמד על 722 מיקרון, 691 מיקרון ו-659 מיקרון בקבוצת המטופלים במכשיר CPAP (12 חולים), בהשוואה ל-660 מיקרון, 685 מיקרון ו-690 מיקרון, בהתאמה,  עם טיפול שמרני (p=0.006).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הירידה בעובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי התרדמה עם טיפול במכשיר CPAP בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה חלה בעיקר במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול, ונותרה למשך 12 חודשים, בחולים עם היענות סבירה לטיפול.

Respiratory Research. 2012;13

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • ההשפעה של הפרעות נשימה בשינה על איזון אסמה בילדים (Resp Med)

    ההשפעה של הפרעות נשימה בשינה על איזון אסמה בילדים (Resp Med)

    בילדים עם אסתמה הפרעות נשימה בשינה עשויות לפגוע במאמצים לאזן את מחלת הריאות ובאיכות החיים של הילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בילדים, אסמה והפרעות נשימה בשינה עלולות לפגוע באיכות החיים של החולים, כאשר הפרעות הנשימה בשינה עלולות להקשות על איזון מחלת הריאות. מטרת המחקר […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Donanemab, תכשיר כנגד-עמילואיד, הניתן פעם כעירוי תוך-ורידי אחת לחודש למבוגרים עם מחלת אלצהיימר תסמינית בשלב מוקדם, כולל ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עם הוכחה פתולוגית לעמילואיד. המומחים מסבירים כי Donanemab אחת לחודש הינו הטיפול הראשון והיחיד כנגד נגעי עמילואיד עם הוכחות התומכות […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח החלפת מפרק (J Arthroplasty)

    דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח החלפת מפרק (J Arthroplasty)

    בחולים עם אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה תועד סיכון מוגבר לסיבוכים משמעותיים לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק, כולל דליריום, תסחיף ריאתי וסיבוכים תרומבואמבוליים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של שבעה מחקרים שכללו 20,977 משתתפים עם וללא דום נשימה חסימתי בשינה, אשר עבדו ניתוח […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Ensifentrine  כטיפול אחזקה למחלת ריאות חסימתית כרונית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Ensifentrine  כטיפול אחזקה למחלת ריאות חסימתית כרונית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Ensifentrine, מעכב PDE-3 ו-PDE-4, לטיפול במבוגרים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD). המומחים מסבירים כי Ensifentrine הינו תכשיר מרחב סמפונות ונוגד-דלקת שאינו סטרואיד, המיועד לשמש כטיפול אחזקה לחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי […]

  • האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    בחולים עם מיגרנה שהחליפו מטיפול פומי בטריפטנים לטיפול ב- Ubrogepant (אוברלוי) דווח על תוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים שבחרו להחליף לתכשיר אחר ממשפחת טריפטנים, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית ההנחיות לטיפול בארצות הברית ממליצות כי חולים ינסו לפחות שני טריפטנים שונים לפני נסיון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה