מסקירה של כ-500 מקרים עולה כי אין צורך באשפוז שגרתי ביחידת טיפול נמרץ לאחר ניתוח רב-שלבי לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה (Multilevel Surgery), אך יש לנטר את החולה באופן הדוק ביחידת התאוששות למשך מספר שעות.

לדברי החוקרים, ניטור הדוק הוא הכרחי, לפחות במהלך שלוש השעות הראשונות לאחר הניתוח.

במטרה לזהות גורמי סיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח, החוקרים סקרו את הנתונים בין השנים 2007-2010 אודות 487 חולים שעברו סך כולל של 1,698 ניתוחים כפרוצדורות רב-שלביות, בהתאם לאתר החסימה. הניתוחים כללו רק את האף והחיך ב-175 חולים, ואת הלשון וכן אזורים אחרים ב-312 מקרים.

בהעדר סיבוכים, בחולים ללא מעורבות של הלשון ניתן לשקול שחרור לאחר שש שעות ניטור ביחידה הכירורגית, למרות ש-25 מהחולים הללו ביקשו להישאר במחלקה לילה אחד נוסף. חולים עם ניתוח של הלשון נותרו להשגחה שגרתית במשך הלילה ביחידה לטיפול מוגבר.

בסה”כ, 7.1% מהחולים פיתחו סיבוכים, כולל יתר לחץ דם ממושך (15 חולים); דימום משני (15 חולים); נפיחות של הלשון (9 חולים); דה-סטורציה (6 חולים); בצקת ריאות בלחץ שלילי (2 חולים) וחסימה של דרכי האוויר (חולה אחד).

כל המקרים של דה-סטורציות אירעו בתוך 180 דקות מהפרוצדורה, כאשר חמישה אירעו במהלך השעתיים הראשונות לאחר הניתוח. כל חולה שפיתח דה-סטורציה סבל מתסמונת דום נשימה חסימתית בשינה בדרגה חמורה, שהוגדרה לפי מדד AHI (Apnea-Hypopnea Index) של מעל 60 וריוויון חמצן של מתחת ל-80%. בכל החולים עם יתר לחץ דם ממושך היה ידוע על היסטוריה של יתר לחץ דם, וכולם סבלו מדום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית עד חמורה.

15 האירועים של דימום משני אירעו 7-12 ימים לאחר הניתוח. שמונה חולים נבדקו בחדר הניתוח תחת הרדמה, בעוד ששישה אושפזו לבית החולים להשגחה. אף אחד מהם לא נדרש לעירויי דם.

שני החולים עם בצקת ריאות בלחץ שלילי פיתחו את הסיבוך במהלך הפסקת ההרדמה, בשל נשיכת צינור ההנשמה במהלך שאיפה. שניהם קיבלו טיפול חד-פעמי בפוסיד דרך הוריד לאחר אשפוז ליחידה לטיפול מוגבר; אחד שוחרר לאחר יממה, כאשר השני שהה לילה נוסף ביחידה. אף אחד מהם לא פיתח סיבוכים ממושכים.

תשעת החולים שפיתחו בצקת של הלשון בשל תפר באזור טופלו בדקסמתזון דרך הוריד ודרך הפה, וכל אחד שהה לילה נוסף בבית החולים. לא תוארו סיבוכים ארוכי-טווח במהלך מעקב ממוצע של 26.5 חודשים.

המקרה היחיד של חסימת דרכי אוויר תואר בחולה שעבר ניתוח שכלל את האף, החיך והלשון, ונבע מהמטומה בבסיס הלשון. החולה עבר אינטובציה דחופה וסילוק של הקריש, לאחר מכן נותר מונשם ומורדם למשך שלושה ימים; בהמשך עבר אקסטובציה ללא סיבוכים, עם החלמה מלאה.

לאור הממצאים, החוקרים כותבים כי בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה קיים סיכון מוגבר לסיבוכים נשימתיים לאחר הניתוח. כמו כן, לאחר שלוש שעות של ניטור הדוק ביחידת התאוששות או טיפול מוגבר באזור הניתוח, בחולים עם ניתוח של האף והחיך בלבד וללא בצקת משמעותית בדרכי האוויר, ניתן לשקול שחרור לביתם, בעוד שחולים שעברו ניתוח שכלל את הלשון, יישארו באשפוז למשך לילה אחד נוסף, לכל הפחות.

החוקרים ממליצים בחום על שימוש במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) סביב הניתוח, מאחר שהמכשיר מסייע רבות בהפחתת הסיכון לסיבוכים נשימתיים.

Arch Otolaryngol Head Neck Surg 2012

לידיעה במדסקייפ