בריאות הציבור-קידום בריאות

מחקר חדש שופך אור על תסמונת הלב השבור ויוצג לראשונה בכנס P4H לרפואה מותאמת אישית ב-15/3 בדן ת”א

מחקר חדש שנערך ב”מיו קליניק” בארה”ב מוצא כי ניתן לנבא אילו אנשים ילקו בתסמונת הלב השבור, כיצד למנוע אותה וכיצד לטפל בה. פרופ’ עמיר לרמן, סגן מנהל במחלקה הקרדיולוגית במיו קליניק העומד בראש המחקר יחשוף את הנתונים בוועידה הבינלאומית הראשונה לרפואה מותאמת אישית ע”ש ברוס רפפורט שתיפתח מחר בתל אביב.

תסמונת הלב השבור, או בשמה המדעי תסמונת “טאקו טסובו”, הינה פגיעה זמנית בלב הנגרמת כתוצאה משיחרור הורמונים בתגובה ללחץ נפשי עז. כתוצאה משיחרור ההורמונים חלק מהלב גדל ומפסיק לבצע פעולות שאיבה הכרחיות. הסימנים לתסמונת  דומים לאלה של התקף לב רגיל; כאבים בחזה, קוצר נשימה, דופק מואץ, חולשה, כאבי גב,לסת וכאבי שרירים. ברוב המקרים מופיעה התסמונת לאחר אירוע בעל משמעות נפשית חריגה כמו פיטורים, התעללות או הודעה על מוות של אדם קרוב.

ההבדל בין התסמונת להתקף לב רגיל הוא שבניגוד להתקף לב רגיל, הקורה בעקבות חסימה חלקית או מלאה של עורקי הלב, התקפים שנגרמים כתוצאה מתסמונת הלב השבור מתרחשים בעקבות התכווצות שרירי הלב, אולם לא חסימת עורקים. התסמונת מתרחשת בעיקר אצל נשים בסביבות גיל המעבר, אולם היא לא פוסחת גם על גברים ועל נשים צעירות יותר. 11 אחוזים מהנשים שלקו בהתקף לב בעקבות התסמונת נמצאות בסיכון גבוה לארוע לב חוזר. ההתקפים, כמו ארועי לב רגילים, גוררים איתם סיבוכים רבים ואף מוות. “זהו התקף לב לכל דבר” , אומר פרופ’ לרמן.

הקשר של “תסמונת הלב השבור” לרפואה מותאמת אישית, הינו ביכולת לזהות באמצעים לא פולשניים אילו נשים רגישות יותר ללחץ המנטלי הגורם להתרחשותה. לא כל הנשים החשופות ללחץ דומה מפתחות אותה ועל מנת לגלות מי נמצא בסיכון גבוה יותר הן עוברות סימולציה שבודקת את תגובת כלי הדם למצבי סטרס.

פרופ’  לרמן , סגן מנהל המחלקה הקרדיולוגית במיו קליניק במיניסוטה ארה”ב והצוות שלו ערכו בשנה האחרונה מחקר מקיף ובו בדקו את הסינדרום בקבוצת נשים חצי שנה לאחר האירוע. את הקבוצה הזו השוואו החוקרים לקבוצת נשים באותם הגילאים, 55-56, שעברו התקף לב ללא הסינדרום ולקבוצת ביקורת של נשים שלא עברו התקף לב כלל. המומחים חשפו את קבוצות המחקר השונות לסידרת מבחנים העלולים לגרום ללחץ נפשי כשהם בודקים את האפקט של תגובת כלי הדם על ידי שימוש במכשיר לא פולשני.

תוצאות המחקר גילו שבקבוצת הנשים שעברו התקף עם הסינדרום, תגובת כלי הדם, כולל אלה של הלב, התגלתה כלא תקינה שהתבטאה בהתכווצותם, בכך איששו הממצאים את הנחות החוקרים. המחקר מאפשר להבין את התהליך הפיזי הגורם לתופעה ואת הקשר הרגשי ההדוק עם גורמי לחץ נפשיים. כתוצאה מהמחקר ההיבט הטיפול עבר מהמישור הפיזי למישור הנפשי. החולים בתסמונת משתמשים בטיפול תרופתי שמתבסס על ניטרוגליצרין בתקופות מתח ולחץ ומשלבים אותו עם טיפול נפשי ורגשי שמסייע להם בהתמודדות עם הלחץ.

המחקר החדש הוא לא סוף הדרך מבחינתו של פרופ’ לרמן, אלא פתיחת הדלת להבנה מעמיקה יותר של התופעה והטיפול בה. “מחקרים נוספים שאנו עורכים עכשיו בודקים מהו המכניזם של התופעה.” אומר לרמן “הבדיקה וגילוי של התסמונת צריכים להיות חלק משגרת הטיפולים השוטפים של חולי לב או קבוצות סיכון שונות, ממש כמו בדיקות כולסטרול, לחץ דם וכו’. פיתחנו לדוגמא פרוטוקול בו אנו בודקים חולי לב ועושים להם מבחן, דומה למבחן במחקר, שבודק את תגובת כלי הדם למצבים של לחץ נפשי. בעזרת הבדיקה השיגרתית הזו אנחנו יכולים לנבא אם יהיו לאותם חולים אירועים עתידיים”.

לדברי פרופ’ לרמן, הסינדרום הינו התקף לב על לפי ההגדרה. לדבריו ישנם מספר סוגים של התקפי לב וכמו בכל אחד מהם, התקף כתוצאה מהתסמונת הוא חמור ויש להתייחס אליו כאל כזה ולא להתעלם מהסימנים.

ועידת P4H – הוועידה הבינלאומית הראשונה לבריאות מותאמת אישית ע”ש ברוס רפפורט, תיערך ב-15 במרץ במלון דן תל אביב. הוועידה תיערך בשיתוף מרפאת המחקר והטיפול “מיו קליניק” (Mayo Clinic ) ובחסות מכון רפפורט, הפקולטה לרפואה של הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם, ותעסוק במגוון תחומים מחקריים וקליניים. באירוע יקחו חלק מאות חוקרים מהארץ ומהעולם, אנשי מקצוע בתחומי הבריאות והרפואה, מדענים וחוקרים בתחום מדעי החיים והביו-רפואה, ספקי שירותי בריאות, אנשי קרנות הון סיכון ונציגי תעשיית הביוטק. בין השאר יכוסו בוועידה נושאים דוגמת השפעתה של הרפואה המותאמת אישית על מחלות קרדיו-ואסקלריות, חיסונים ומחלות הסרטן, הפרעות נוירולוגיות ומקומו האקטיבי של המטופל בתהליך הטיפול הרפואי בו.

הוועידה תעסוק בתגליות הרפואיות/מדעיות החמות ביותר בתחום ובדילמות המלוות את העוסקים בתחום ואף תתן למשתתפים את האפשרות לקחת חלק במפגש עם כמה מהשמות הבולטים בעולם, כדי לדון, לשמוע ולקבל ייעוץ. בין האורחים: ד”ר לירוי הוד, נשיא המכון למערכות ביולוגיות מארה”ב, פרופ’ תומס לושר, יו”ר המרכז הקרדיולוגי בציריך, שוייץ, ד”ר גארי נייבל, מנהל המכון לחקר חיסונים מארה”ב, ד”ר דייויד הולמס, נשיא הקולג’ לקרדיולוגיה במיו קליניק וד”ר אליזבת’ נייבל, מנכ”לית ונשיאת חברת Partners Healthcare , מבוסטון, ארה”ב.

אתר:  http://www.ppphs.org

מקור: דוניצה תקשורת

הערת מערכת: לאחרונה הוצג מקרה מעניין באתר האיגוד הקרדיולוגי במסגרת פרוייקט הצגות המקרה המחלקתיות ע”י ד”ר בוב קליינמן ממכון הלב בוולפסון של ACS ללא היצרות עורקים כליליים. לצפייה והאזנה במקרה – נא להקליק כאן.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה