לפי ההערכות, כ-1% מהילדים בארצות הברית סובלים מאפילפסיה או הפרעה פרכוסית. שיעור זה מעט גבוה יותר מהערכות קודמות וקשור בעליה בשכיחות של מספר מחלות רקע התפתחותיות ונפשיות בילדים עם פרכוסים. ממצאי המחקר פורסמו במהדורת פברואר של כתב העת Pediatrics.

לדברי החוקרים, ממצאים אלו מדגישים את חשיבות הגישה האקטיבית למניעת מחלות-רקע וגישה מובנית יותר לאבחנה מוקדמת וטיפול.

נתוני National Survey of Children’s Health כללו מידע אודות 977 ילדים, שלדברי הוריהם אובחנו עם אפילפסיה או הפרעה פרכוסית.

החוקרים כותבים כי מדובר בסקירה המקיפה ביותר להערכת מחלות רקע במדגם ארצי מייצג של ילדים עם אפילפסיה בארצות הברית. הם מציינים כי השכיחות המשוערת לאפילפסיה או הפרעה פרכוסית במהלך החיים עמדה על 10.2 ל-1000 או 1% , וכי השכיחות המשוערת במהלך החיים לאפילפסיה או הפרעת פרכוסים עמדה על 6.3 ל-1000. השכיחות הייתה גבוהה יותר במשפחות בעלות הכנסה נמוכה ובבנים גדולים יותר.

בהשוואה לממצאים קודמים מתכנית Metropolitan Atlanta Developmental Disabilities Surveillance Program, שדיווחו על שכיחות של 35% של הפרעות התפתחות בילדים עם אפילפסיה במהלך חייהם, המחקר הנוכחי הדגים כי שכיחות עיכוב התפתחותי עמדה על 50% ושכיחות מוגבלויות לאורך החיים עמדה על 56% בילדים עם אפילפסיה או הפרעה פרכוסית..

ילדים אלו היו בסיכון מוגבר למגבלות (סיכון יחסי של 9.22), צורך בחזרה על שנת לימודים בבית הספר (סיכון יחסי של 2.59) וכישורים חברתיים ירודים.

בהשוואה לילדים שאינם סובלים מאפילפסיה, בילדים עם אפילפסיה תועד סיכון מוגבר לבעיות נפשיות והתפתחותיות (p<0.05). בקרב ילדים אלו תועד סיכון מוגבר לפניה לשירותי בריאות הנפש (סיכון יחסי של 3.07) ושירותי חינוך מיוחד (סיכון יחסי של 6.39).

במרבית המקרים, ילדים עם הפרעת פרכוסים בעבר, אך לא בהווה, תועד סיכון בינוני למחלות נפשיות והפרעות התפתחות.

ילדים עם אפילפסיה נטו לפנות בשכיחות נמוכה יותר לשירותי רפואה מונעת, בהשוואה לילדים שמעולם לא אובחנו עם הפרעות פרכוסים, ודיווחו על שכיחות גבוהה יותר של צרכים שלא זכו למענה רפואי.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להבין את התהליכים הפתופיזיולוגיים התורמים להתפתחות מחלות רקע.

Pediatrics. 2012;129:256-264

לידיעה במדסקייפ