ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Archives of General Psychiatry עולה כי רבדים עמילואידים (Plaques) וסבכים (Tangles) במוחם של אנשים מבוגרים אינם מעידים רק על מחלת אלצהיימר וסוגי דמנציה אחרים, אלא גם על דיכאון מג’ורי.
באמצעות FDDNP, סמן חדש, החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג’לס מצאו כי בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי בגיל מתקדם, נטל רבדי עמילואיד-ביתא וסבכי טאו היה משמעותי יותר באזורים קריטיים במוח, כולל PC (Posterior Cingulate) ואזורים טמפוראלים לטארליים.
באמצעות בדיקת FDDNP PET (FDDNP Positron Emission Tomography), החוקרים בחנו והשוו את נטל חלבוני עמילואיד וטאו ב-20 חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי בגיל מתקדם, עם התוצאות ב-19 ביקורות בריאות, תוך תקנון לגיל, מין ורמת השכלה. היעד העיקרי של המחקר היה נפח הפיזור היחסי של החלבונים באזורים הרלבנטיים.
החוקרים מצאו כי בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי בגיל מתקדם, קישור FDDNP היה גבוה יותר באופן כללי, עם ריכוז מיוחד בנמצא באזורים טמפוראלים לטארלים ובאזורי PC, בהשוואה לביקורות הבריאות. אזורים אחרים בהם קישור FDDNP היה משמעותי יותר היו Anterior Cingulate ו-Mesial Temporal, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
מתוצאות אלו עולה כי נזק עצבי עם עומס חלבוני גבוה יותר באזורי מוחי קריטיים, הינו מנגנון אפשרי להתפתחות הפרעת דיכאון מג’ורי בגיל מתקדם, עם השפעה על אפשרויות הטיפול בדיכאון בקשישים. החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!