בריאות הציבור-קידום בריאות

מהן עמדותיהם של נאונטולוגים וגינקולוגים ביחס לסוגיות אתיות הקשורות בהחייאה בשלבי החיים השונים? (מתוך Pediatrics)

מאת ד”ר בן פודה-שקד

מסקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של Pediatrics ובו נבדקו עמדותיהם של נאונטולוגים וגינקולוגים ביחס לסוגיות אתיות הקשורות בהחייאה בשלבי החיים השונים, עולה כי החלטת הרופא לבצע החייאה נובעת על פי רוב מנסיבות המקרה לגופו, ולא בהכרח מתבססת תמיד על הפרוגנוזה או על עקרונות אוטונומיית החולה.

החוקרים ערכו סקר בקרב נאונטולוגים וגינקולוגים העוסקים בהיריון בסיכון גבוה בארצות הברית ביחס לעמדותיהם בכל הקשור בהחייאה במצבים בעלי בעייתיות אתית, וזאת על מנת לבחון אם תגובותיהם עומדות בקנה אחד עם העקרונות האתיים המקובלים ביחס לאינטרס של החולה (best interest) ואוטונומיית החולה. בנוסף, ביקשו החוקרים לבחון שמא תחום ההתמחות של הרופא השפיעה על תגובותיו אלו.

במסגרת סקר ממוחשב, הוצגו שמונה תרחישים אודות חולים מדומים עם פרוגנוזות שונות של שרידות ותוצא ארוך-טווח. לנשאלים ניתן מידע אודות תוצאות אפשריות לתחלואה ולתמותה בכל תרחיש, והם נתבקשו להשיב שמא החייאה עבור כל אחד מהחולים המדומים תהיה במסגרת האינטרס של החולה (Patient’s best interest) ושמא היה נענה לבקשה שלא לבצע החייאה באותו מצב.

החוקרים ניתחו את תשובותיהם של 587 נאונטולוגים ו-108 גינקולוגים מתחום ההיריון בסיכון גבוה לסקר (שיעור תגובה כולל של 15%, לרבות 75% מהגולשים באתר אינטרנט בו הוצג הסקר). לא נרשמו הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות המומחיות של הרופאים.

כפי שניתן היה אולי לצפות, במרבית המקרים נצפה יחס הפוך בין הערכת האינטרס של החולה ובין ההימנעות מהחייאה לבקשת המשפחה. כך למשל, מציינים החוקרים כי עבור החולה המדומה המבוגר ביותר (בן 80 שנים), 9.9% מהרופאים חשו כי החייאה תהיה על פי האינטרס של החולה ו-94.3% היו מסכימים לבקשה שלא לבצע בו החייאה, בעוד שעבור תינוק בן חודשיים, 93.9% חשו כי החייאה תהיה האינטרס המיטבי של החולה ו-24.5% היו נעתרים לבקשה שלא לבצע החייאה. עם זאת, מגמה זו לא נצפתה ביחס לשני המקרים בהם הוצגו ילודים, ובהם הן האפשרות של החייאה והן האפשרות של הימנעות מביצוע החייאה היו מתקבלות על הדעת.

בנוסף, בתרחיש העוסק בסיטואציה של מיון וטריאז’, ובו ילד בן שבע שנים הסובל משיתוק מוחין וחווה חבלה חריפה, בחרו הרופאים בצורה עקבית לבצע בו החייאה לפני החולים האחרים בסיטואציה, וזאת על אף שמקרים אחרים היו בעלי אותה פרוגנוזה קצרת- וארוכת-טווח או בעלי פרוגנוזה טובה יותר משלו.

החוקרים מסכמים כי על בסיס תוצאות סקר זה, החלטות הרופאים לבצע החייאה קשורות בנסיבותיו של כל מקרה לגופו, ולא בהכרח מתבססות על הפרוגנוזה או על יישום עקבי של עקרונות אוטונומיית החולה על גופו ופעולה על פי האינטרס של החולה. על אף נקודות מבט מקצועיות שונות, הראו הנאונטולוגים והגינקולוגים תמימות דעים ביחס לשיקולים אלו.

הערת עורך המדור, ד”ר ברנרד ברזילי:

נראה כי רופאים חושבים באופן דומה (במקרה הזה אם הם ני אונטולוגים או גניקולוגים). החלטתם מושפעת לפי המקרה ואינה קשורה ליישום עקרונות אוטומטית (לפחות בארה”ב)

Pediatrics 2011

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה