מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-25 של ה-Associated Professional Sleep Societies (SLEEP 2011) עולה כי חולים הסובלים מאינסומניה וממחשבות אובדניות מראים סיכון מופחת משמעותית למעשה אובדני בעקבות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive-Behavioral Therapy, CBT) המתמקד בשינה.

לטענת החוקרים, המדובר במחקר הראשון המראה כי התערבות המתמקדת בשינה הינה בעלת השפעה תרפואטית על הסיכון למעשה אובדני באופן ספציפי.

החוקרים מסבירים כי הפרעת שינה הינה גורם מנבא חזק לאובדנות ונמנית בין עשרת סימני האזהרה מפני התאבדות על פי ה-Substance Abuse Mental Health Services Administration. לדבריהם, הפרעת שינה שכיחה מאוד בשבועות שקודמים למעשה אובדני, ומנבאת סיכון מוגבר פי 7 על פי מחקרים פסיכולוגיים, וזאת אף לאחר תקנון להשפעת מצב רוח ירוד.

ואכן, במחקר שנערך לאחרונה בידי אותה קבוצת חוקרים ונתון בימים אלו תחת רביזיה לקראת פרסום, נמצא כי מבין 311 אנשים המצויים בסיכון מוגבר למעשה אובדני, אינדקס שינה שתוכנן במיוחד היה רגיש יותר בניבוי מחשבות אובדניות בהשוואה להערכת גורמי הסיכון המקובלים, כוגן דיכאון וייאוש.

החוקרים מספרים כי הופתעו מממצאיהם אלו, על פיהם גם לאחר תקנון לתסמינים אובדניים בסיסיים, מדד גס זה של הפרעת שינה, אשר עשויה להיות אינסומניה, או איכות שינה ירודה, אכן ניבאה סיכון מוגבר למחשבות אובדניות ולמעשה אובדני תוך פרק זמן קצר של חודש ימים.

המחקר הנוכחי הינו מחקר לא-מבוקר בו נבחן טיפול CBT עבור אינסומניה בקרב 303 חולים מבוגרים (בגילאים 18 עד 88 שנים) המטופלים במרפאת שינה קהילתית אשר הופנו בשל אינסומניה וביקשו טיפול.

החוקרים מדווחים כי 57% מהמשתתפים היו נשים, עם גיל חציוני של 49 שנים, וכי נפסלו מהשתתפות אלו הסובלים גם מהפרעות שינה אחרות או הפרעות פסיכיאטריות נלוות. הנבדקים עברו מפגשים שבועיים של CBT בני תשעים דקות למשך חמישה שבועות, ולאחר מכן שני מפגשים נוספים שנערכו מדי שבועיים. בין המדדים שנבחנו בתחילת הטיפול ובסופו נכללו ה-Beck Depression Index (BDI) וה-Insomnia Severity Index.

החוקרים מצאו כי טיפולי ה-CBT הביאו לירידה משמעותית (p<0.001) במחשבות האובדניות בקרב תת-קבוצה של 65 חולים עבורם מדד ה-BDI ההתחלתי העיד על מחשבות שכאלו. בנוסף, במדגם כולו נמצא כי מפגשי ה-CBT הביאו לציון BDI נמוך משמעותית (p<0.001) בהשוואה לתחילת המעקב.

החוקרים מסכמים כי תוצאות אלו מספקות רציונל ראשוני משכנע לצורך בפיתוח ובבחינת התערבויות המכוונות בשינה הנועדות למנוע התנהגות אובדנית. לדבריהם, נראה כי הפרעות שינה הינן יעד טיפולי חשוב, וכי הן ייחודיות בהקשר זה בכמה דרכים. בנוסף, בהשוואה לגורמי סיכון ידועים אחרים לאובדנות, כגון היסטוריה של ניסיונות אובדניים, המדובר בגורם סיכון הניתן לשינוי ולטיפול והקשור במידה פחותה יותר של סטיגמה חברתית.

מומחית בתחום אשר נכחה בכנס ונתבקשה להגיב לדברים טוענת כי המחקר הנוכחי בולט הן בתוצאותיו המרשימות והן בהשלכות האפשריות שלו. לדבריה, טיפולי CBT אלו עבור אינסומניה הינם כלי טיפולי רב-השפעה, והתוצאות הראו כי בקרב מדגם גדול עם טווח גילאים רחב, היה הטיפול משמעותי חרף משכו הקצר. בנוסף, היא מציינת כי גודל השפעת הטיפול (effect size) בצמצום תסמינים אובדניים היה גדול אף הוא.

מתוך הכנס השנתי ה-25 של ה-Associated Professional Sleep Societies (SLEEP 2011) אשר נערך במיניאפוליס, מיניסוטה, בחודש יוני 2011.

לידיעה במדסקייפ