בריאות הציבור-קידום בריאות

האם השימוש ב-CTPA גורם לאיבחון יתר של תסחיפים ריאתיים ? (Arch Intern Med)

ע”פ מחקר המתפרסם כעת ב-Arch Intern Med הזמינות של טומוגרפיה ממוחשבת לעורקי הריאות (CTPA) בשנים האחרונות העלתה באופן משמעותי את היקף האבחנות של תסחיפים ריאתיים (PE) , באופן שמצביע ככל הנראה על איבחון יתר…

ברקע מסבירים החוקרים כי ה-CTPA עשוי לשפר את האבחנה של תסחיפים ריאתיים מסכני חיים, אך ייתכן שלרגישות הגדולה יותר של הטכנולוגיה יש גם חסרונות בצורה של איבחון יתר הגורם גם לטיפול יתר…כלומר איבחון של תסחיפים לא משמעותיים מבחינה קלינית וחשיפת המטופל לנזקים בגלל טיפול לא נחוץ.

בכדי לברר סוגייה זו ולהעריך את האימפקט של ה-CTPA על שכיחות של אירועי תסחיפים ריאתיים בארה”ב, תמותה וסיבוכי טיפול, החוקרים ביצעו ניתוח על פני זמן תוך שימוש במאגר הנתונים הלאומי של Nationwide Inpatient Sample and Multiple Cause-of-Death databases .

החוקרים השוו בין את שיעורי האירעות מותאמי הגיל, והתמותה , וסיבוכי הטיפול (דימומים גסטרואינטנסינליים או דימומים תוך גולגלתיים, או תרומבוציטופניה שניונית) ב-PE במבוגרים בארה”ב לפני כניסת ה-CTPA (בין 1993 ל-1998) ואחרי (בין 1998 ל-2006).

תוצאות האנליזה הראו שהאירעות לפני כניסת ה-CTPA הייתה ללא מגמת שינוי, אך עלתה באופן ניכר לאחר מכן: עלייה של 81% , מ-62.1 ל-112.3 לכל 100,000 ובאופן מובהק סטטיסטי (p<0.001 ) .

התמותה מ-PE פחתה בשתי התקופות: לפני הכנסת ה-CTPA מ-13.4 ל-12.3 לכל 100,000 , ירידה של 8%) וכן גם לאחר הכנסת ה-CTPA , מ-12.3 ל-11.9 , ירידה של 3%.

שיעור המקרים הפטאליים ירד באופן קל לפני הכנסת ה-CTPA , ב-8% מרמה של 13.2% ל-12.1% , ובשיעור ניכר יותר לאחר הכנסת ה-CTPA – ב-36% מרמה של 12.1% ל-7.8% , ובאופן מובהק סטטיסטי.

במקביל, ה-CTPA היה קשור לעלייה בסיבוכים הקשורים ככל הנראה לטיפול נוגד קרישה עבור PE : לפני ה-CTPA שיעור הסיבוכים היה יציב אך עלה ב-71% לאחר ה-CTPA : מ-3.1 ל-5.3 לכל 100,000 .  

מסקנת החוקרים היא שהכנסת ה-CTPA לשימוש הייתה קשורה לשינויים עקביים לאיבחון יתר: עלייה בשכיחות המקרים המדווחים, שינוי מינימלי בתמותה ושיעורים נמוכים יותר של מקרים פטאליים.  החוקרים מסכמים שטכנולוגיה טובה יותר מאפשרת לאבחן יותר מקרים של תסחיפים אך בכדי להקטין למינימום את הנזקים של איבחון יתר יש ללמוד כיצד להבחין בין תסחיפים משמעותיים מבחינה קלינית לכאלה שאינם מסוכנים.

Arch Intern Med. 2011;171(9):831-837. doi:10.1001/archinternmed.2011.178

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה