מה בין האזנה למוזיקה ובין דיכאון בצעירים? (Arch Pediatr Adolesc Med.)

במתבגרים הנוהגים להאזין באופן קבוע למוזיקה קיים סיכון מוגבר משמעותית להפרעת דיכאון מג’ורי, בעוד שאלו הנוהגים לקרוא באופן קבוע הסיכון להפרעת דיכאון זו נמוך משמעותית.

במחקר שכלל למעלה מ-100 מתבגרים, החוקרים מצאו כי בקרב מתבגרים שהאזינו למוזיקה בתדירות הגבוהה ביותר הסיכון להפרעת דיכאון מג’ורי היה גבוה פי 8.3, בהשוואה שנחשפו למוזיקה בתדירות נמוכה. מנגד, מתבגרים שקראו בתדירות הגבוהה ביותר היו בסיכון הנמוך ביותר להפרעת דיכאון מג’ורי.

החוקרים לא הופתעו מהקשר שתועד בין מוזיקה ודיכאון, אך הופתעו מעוצמת הקשר. לדבריהם, הממצאים אינם מספקים מענה לשאלה אם חשיפה למוזיקה מעלה את הסיכון להתפתחות הפרעת דיכאון מג’ורי או אם אלו שכבר סבלו מדיכאון נוטים להאזין יותר למוזיקה.

במסגרת המחקר העריכו החוקרים את הנתונים אודות 106 מתבגרים (גיל ממוצע של 12.7 שנים) שלקחו חלק במחקר Child and Adolescent Depression and Anxiety Study בין 2003-2008. מביניהם, 46 אובחנו עם הפרעת דיכאון מג’ורי בתחילת המחקר ו-60 נכללו כביקורות בריאות.

מהתוצאות עולה כי 26.3% מכלל המקרים אירעו במשתתפים שצפו בסרט או טלוויזיה, 9.1% מהמקרים הופיעו בזמן האזנה למוזיקה, 6.1% בזמן גלישה באינטרנט, 6.0% בזמן משחקי וידאו ו-0.2% מהמקרים הופיעו בזמן קריאה.

החוקרים לא מצאו קשר בין צפייה בטלוויזיה/סרטים ובין סיכון מוגבר להפרעת דיכאון מג’ורי (p=0.37). עם זאת, חלה עליה של 80% בסיכויים להפרעת דיכאון מג’ורי עם עליה בתדירות ההאזנה למוזיקה (p=0.01), וכן תועד קשר בין עליה בתדירות קריאה ובין ירידה של 50%  בסיכון להפרעת דיכאון מג’ורי (p=0.009).

עצבות הינה נושא נפוץ בשירים הפופולאריים כיום, וייתכן כי אלו עם דיכאון נוטים יותר למסרים אלו בכדי לחוש פחות בודדים בעצבותם. מנגד, ייתכן כי חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי נוטים למוזיקה שמחה להפחתת מצב הרוח השלילי או לשפר את מצב רוחם.

Arch Pediatr Adolesc Med. 2011;165:360-365

לידיעה  במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה