איגודי ה-American Heart Association/American Stroke Association פרסמו הצהרה מדעית ראשונה בנוגע ל- Cerebral Venous Thrombosis. ההמלצות יסייעו לרופאים לזהות את הגורם הנדיר הנ”ל לאירועים מוחיים, הנפוץ בעיקר בצעירים.
האבחנה והטיפול ב- Cerebral Venous Thrombosisדורש דרגת חשד גבוהה. ההנחיות מיועדות לשפר את המודעות וההכרה של הגורם הנדיר הנ”ל.
הפאנל כלל קבוצת מומחים מארצות הברית, קנדה, מקסיקו, פורטוגל וארגנטינה. ההנחיות פורסמו ב-Stroke.
המומחים מסבירים כי Cerebral Venous Thrombosis נובע מקרישי דם בסינוסים הורידיים הדוראליים ואחראי ל-0.5-1% מכלל אירועי השבץ המוחי. התופעה נפוצה בעיקר בנשים הרות או אלו הנוטלות גלולות למניעת היריון ובחולים מתחת לגיל 45.
היארעות Cerebral Venous Thrombosis במהלך ההיריון ובמשכב לידה נעה בין 1 ל-2500 לידות ועד 1 ל-10,000 לידות במדינות מערביות. התקופה בה הסיכון הגבוה ביותר הינה במהלך הטרימסטר השלישי ובמהלך 4 השבועות הראשונים לאחר הלידה. עד 73% מכלל אירועי Cerebral Venous Thrombosis בנשים מופיעים במהלך התקופה שמיד לאחר הלידה. עם זאת, הסיכון לסיבוכים במהלך ההריונות העתידיים הוא נמוך.
במקרים של חשד ל- Cerebral Venous Thrombosis החוקרים ממליצים לערוך בדיקות דם לזהות גורמים המעודדים קרישיות-יתר, דוגמת בדיקות ל-Protein C / Protein S, חסר אנטי-תרומבין, תסמונת אנטי-פוספוליפידים, מוטאציה G20210A בפרותרומבין ו-FVL (Factor V Leiden).
כ-30-40% מהחולים עם Cerebral Venous Thrombosis עשויים לפתח דימום תוך-גולגולתי. חשוב להבחין בין דימום הנובע מקרע של עורק מוחי ובין אלו הנובעים מ- Cerebral Venous Thrombosis. המנגנון והטיפול בדימום הם די שונים.
ההנחיות תומכות בביצוע בדיקות הדמיה של הורידים הצרברליים בחולים עם דימום מוחי מסיבה לא-ברורה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!