בריאות הציבור-קידום בריאות

האם ריצת מרתון עשויה לפגוע בתפקוד הלב? (מתוך Canadian Cardiovascular Congress 2010)

ריצה של 42 ק”מ עשויה להיות קשה גם לספורטאים בעלי הכושר הגופני הטוב ביותר, אך מחקר חדש מצא כי ריצת מרתון עשויה להזיק במיוחד לתפקוד הלבבי של רצים בעלי סיבולת אירובית נמוכה יותר. החוקרים מצאו כי בקרב רצים בעלי כושר גופני ירוד יותר, כפי שנקבע לפי בדיקת VO2max, זוהו סימנים לדלקת, נפיחות וזילוח ירוד כפי שנקבע בבדיקת MRI שנערכה שלושה חודשים לאחר המירוץ, בעוד שבקרב אלו שהיו מאומנים יותר, הסבירות לפגיעה דומה הייתה נמוכה יותר.

החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, והם מצאו כי ככל שהכושר הגופני היה נמוך יותר, הנזק הלבבי לאחר הריצה היה גבוה יותר. עם אימון, משפרים את הכושר הגופני ומפחיתים את היקף הנזק.

החדשות הטובות הן שגם בקרב האצנים בעלי הכושר הגופני הטוב הירוד, עם פגיעה בתפקוד הלבבי, חלה החלמה מלאה לאחר שלושה חודשים. לכן טוענים החוקרים כי מדובר בנזק זמני ובלתי-הפיך.

המומחים הסבירו כי פעילות גופנית שגרתית מפחיתה משמעותית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בשיעור של פי 2-3, אך במהלך פעילות גופנית הסיכון למעשה עולה. עם זאת, בטווח הארוך, היתרונות של פעילות גופנית עולים על הסיכונים בטווח הקצר.

במחקר ביקשו החוקרים להעריך את השינויים הפיזיולוגיים במהלך ריצת מרתון בת 42 ק”מ ולבחון אם אדם בריא למראה, עשוי למות בפתאומיות בזמן ריצת מרתון.

מדגם המחקר כלל 20 אצנים חובבנים בעלי ניסיון שונה בריצה, כולל אצן מנוסה שלקח חלק ב-30 מרתונים. החוקרים ביקשו לערוך בדיקות של הלב 6-8 שבועות לפני המירוץ ויומיים ושלושה חודשים לאחר המירוץ. בנוסף, כל המשתתפים עברו בדיקה להערכת VO2max במטרה לקבוע את רמת הכושר הגופני שלהם בטרם המירוץ. כל המשתתפים במחקר היו בריאים, עם לב תקין בתחילת המחקר, כפי שנקבע בבדיקת MRI ולפי VO2.

מתוצאות בדיקת MRI לאחר שלושה חודשים עולה כי אין נמק קבוע בקרב האצנים. עם זאת, תועדה פגיעה לבבית ביומיים לאחר המירוץ. מבדיקת ה-MRI זוהתה עליה בדלקת ובנפיחות וירידה בזילוח לסגמנטים בחדר השמאלי. החוקרים מסבירים כי סקירת MRI של החדר שמאלי מחלקת את הלב ל-17 סגמנטים, וב-53% מהסגמנטים הללו התפקוד היה ירוד מיד לאחר המירוץ. כתוצאה מכך, יתר הסגמנטים של החדר נאלצים לעבוד קשה יותר.

בקרב הרצים בעלי כושר גופני טוב יותר, אלו עם VO2max של מעל 50 ליטר לדקה במחקר הנוכחי, הפגיעה בחדר השמאלי הייתה קטנה יותר. ברץ עם הסיבולת האירובית הטובה ביותר לא תועדה פגיעה בתפקוד הסגמנטאלי, בעוד שבקרב אלו בכושר ירוד, אלו עם VO2max נמוך ותר, תועד נזק לבבי נרחב יותר.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לבחון אם אימוני סיבולת, שנועדו להגדיל את VO2max מצמצמים את הפגיעה בתפקוד החדר השמאלי.

מתוך Canadian Cardiovascular Congress 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה